לא כל כך מזמן כשרק התוודעתי לכל ענין הסקראפבוקינג די נרתעתי מענין עיצוב האלבומים. לא הבנתי איך הכול מתחבר... איך הן מחליטות איך לסדר את כל האלמנטים המטורפים הללו על הדף ? וכל הצבעים... והגודל... היה נראה לי בלתי אפשרי ואמרתי לעצמי שמכיון שאין לי ילדים קטנים וכמות הצילומים שלנו ירדה פלאים ממילא לא יתעורר הצורך... המשכתי להתפעל מרחוק להסתכל להסתכל להסתכל-כנראה שמרוב הסתכלות נדבקתי...

 לימור מ"קסם שימושי" חנכה בדצמבר אתגר חודשי שבמסגרתו היא שולחת למעצבות שונות קיט זהה ממיטב חומריה כשהנושא פתוח וכל אחת צריכה לעצב דף אלבום. תמיד אני מתפעלת מכך שאותם חומרים יכולים ליצור דברים כל כך שונים.כאן תרשו לי לשים לרגע את חלוק המעבדה ולהתפלסף שאין בזה שום דבר מפתיע-אחרי הכול 4 חומצות גרעין זהות לגמרי יוצרות  6  מיליארד אנשים שאין בינהם שניים (טוב לא כולל תאומים זהים) בעלי אותו הרכב והשונות הזאת היא בדנ"א שלנו...

חזרנו לקראפט-באתגר האחרון שלה לימור היציעה למעצבות לא מנוסות להשתתף-עבודת ביכורים לחג ביכורים...מכיון שיצירה זה התחום היחידי שבו אני בכלל מוכנה להציב לעצמי אתגרים (סתם...)ביקשתי-התקבלתי... האמת לא היה לי מושג מה יהיה. חשבתי שדווקא בגלל שזה נראה לי קשה כדאי לבטל לפחות דרגת חופש אחת-שמישהו אחר יבחר בשבילי את החומרים. לא היה לי מושג מה אני הולכת לעשות.

כשהיגיעו החומרים ופתחתי אותם שמחתי שלימור שלחה דפי רקע כחולים-מכל השאר קצת פחות... הדפים עם האותיות (שהם נהדרים וגאוניים ) לא נראו לי שיתאימו לכלום. כפתורים ירוקים ? הורגעתי שאני לא צריכה להשתמש בהכול-לימור פשוט צ'יפרה אותנו ושלחה יותר חומרים למקרה ולא יהיה לנו. הדפים הכחולים ישר הזכירו לי את הטיול האחרון שלנו בברצלונה שבו ביום שמש נדיר עם שמיים כחולים (כי בכל שאר הימים ירד גשם, והרבה) הצטלמנו כולנו על הספסל הארוך בעולם בפארק גואל.

קבלו אותנו בפעם הראשונה בלי טשטושים והסוואות...

השתמשתי בדף רקע בצבע תכלת והמטינג של התמונות הוא בכחול עם כוכבים קטנים.

הפסיפס בצד ימין נוצר כי על ידי זה שגזרתי את התמונה של הספסל שעליו אנחנו יושבים -רואים אותו טוב בתמונה של הבנות שמצד שמאל שלו. זה גם אפשר לי להכניס שם צבעים שונים כדי שיהיה איזה קשר בין כל האלמנטים במיוחד לדף האותיות .

את הכפתורים הירוקים שלימור שלחה החלפתי בכפתורים ורודים (נחשו מה- גם הם נקנו מקסם שימושי...!)והדבקתי אותם במרכז הפרחים. השתמשתי גם בסיכות המתפצלות בצורת לבבות שהתאימו לי בול לנושא.

בצד הדבקתי את הגורנלינג על מטינג זהה לתמונות-הדף הודפס במחשב ולפונט קוראים מותק.

שכחתי לחלוטין דבר חשוב –כשדברתי עם לימור ואמרתי לה שאני אשחק קודם עם העיצוב לא עם התמונות האמיתיות אלא עם תמונות שהדפסתי מהמדפסת היא היציעה לי לצלם את הסקיצות. זה היה רעיון גאוני ! ככה יכולתי לנסות כל מיני קומפוזיציות עד שהגעתי למה שהכי מצא חן בעיני ולא חששתי שלא אזכור איך בדיוק עשיתי את זה. תודה רבה לימור.

בקרב בני הבית נרשמה התלהבות מהדף עם הסתייגות של הבלרינה שאמרה "אוף מה שמת את התמונה הזאת אני נראית נורא בה" כשאת בת 15 לא נוצרה התמונה שאת נראית טוב בה...הפייה ישבה וצפתה בי בכל התהליך סקיצות צילומים ועבודה (היא יודעת שזה מלחיץ אותי כשצופים בי יוצרת ולא ויתרה...).

אז מה יש לי להגיד על הדף שיצא לי?

אני אוהבת אותו. קודם כל הוא מאד אני-לכם זה אולי לא אומר כלום  אבל  מי שמסתכל יותר בתשומת לב על העבודות שלי יבין. אם אני מסתכלת עליו בעניים ביקורתיות הוא נראה לי ממש לא רע בשביל פעם ראשונה וגם (לא יודעת למה אבל זה קופץ לי) ארכיטקטוני קצת .חוץ מזה הוא מכיל את שלושת האנשים הכי אהובים עלי.

אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד עליו.

רעיון לדף הבא כבר יש לי...

חג ביכורים שמח.

מה אתם עושים כשמבשרים לכם על הולדת של תינוק חדש? אם אתם דומים לי ישר תחשבו מה אפשר לעשות לו. אני חושבת שמאד יפה לקבל תינוקות חדשים בדברים שהם עבודות יד. פעם לא כל כך מזמן סרגו לתינוקות בגדים, תפרו להם שמיכות ובנו להם צעצועי עץ. היום זה חוזר בגדול וזה נהדר. יותר ויותר אנשים נותנים מתנות עבודות יד להולדת תינוק חדש והרבה פעמים אפילו מחפשים לקנות משהו כזה אם הם לא יודעים להכין בעצמם.

את השמיכונת (הייתי תינוקת מאד קטנה...) והשמלה הזאת סרגו לי כשנולדתי. וינטג' אמיתי.

לי יש ארסנל שלם של מתנות שנתתי לתינוקות-החל מנעלולים סרוגים דרך רקמות אישיות עם השם ותאריכי הלידה, תמונות רקומות "סתם" ובטח עוד פריט או שניים שכרגע אני לא נזכרת בהם. כמובן שהכל תלוי בזמן. אם אני יודעת על הענין מספיק זמן מראש ויש לי זמן להתכונן אז השמיים הם הגבול.

בשנים האחרונות יצא לי להכין כבר כמה פעמים-נו אין לי שם לזה... בשיטוטי ברחבי הרשת ראיתי שיש כאלה שקוראים לזה מיקדשון. לי אין לזה שם-מכיון שתולים אותו על קיר אפשר לקרוא לזה תמונה אפשר לקרוא לזה "הבית של..." העיקרון מאד פשוט. מסגרת עץ מחולקת שקונים בחנויות תחביב. את המסגרת צובעים, מקשטים בכל מיני אלמנטים ותולים על הקיר.

קבלו את "הבית של יהלי"

(סליחה על הבוהק זה צולם עם פלאש...)

הבית הזה נעשה כמתנה לביתו החדשה של חבר לעבודה (ששמה כמובן יהלי). הצחוק הוא אבל שאחותה הגדולה התאהבה בו ואמצה אותו לעצמה (כולל רצון לישון איתו בלילה וללכת איתו לגן-משהו שאמא שלה עצרה מבעוד מועד). אז עכשו הוא בעצם הבית של מיה(MIA) אבל כמובן שהכול נשאר במשפחה.

הבית של שי נעשה עבור שי -נכדה של חברה טובה שלי. שתינו חולקות תאריך יום הולדת משותף (בהפרש של כמה שנים), חוויות שותפות שזה לא המקום לפרטם ואהבה ליצירה. מהיצירות שלה אתם מוזמנים להתרשם פה.

רציתי כאן לגוון קצת ולעשות משהו טיפה אחר. את ההשראה לקחתי ממורשמלו הנהדרת וקופסת התפירה שהיא הכינה. צבעתי את הבית בצבע אחיד ויצרתי ענין על ידי זה שהדבקתי ניירות מדוגמים. בגלל זה גם שמתי יחסית מעט קישוטים כדי לא לקחת את תשומת הלב מהדוגמאות של הנייר. צרפתי הפעם גם את השם של בעלת הבית-גרנג'בורדים של טים הולץ שנצבעו בצבע אקרילי.

ואי אפשר בלי תקריב...

ועוד אחד

היום הוא נשלח ליעודו ואני מקווה שיאהבו אותו ושגם הוא ירגיש ...בבית.

במסגרת פינתנו תפור לך סינר (כן כן אתה למה לא?)....

הבטחתי עוד אחד נכון?

לקח לי זמן בעיקר בגלל האפליקציות. רציתי להמשיך להתאמן על כל הקטע הזה של אפליקציות ולסינר הזה תכננתי משהו חמוד וטעים-קאפקייקס.

למי שלא יודע קאפקייקס הם עוגות אישיות שמצופות בקרם בטעמים שונים והשמיים הם הגבול מבחינת הטעמים והעיצוב. מי שרוצה לרייר באופן קשה (נא לזוז מהמקלדת לא על אחריותי הנזקים...) מוזמן להסתכל פה. עכשיו אפשר להשיג אותם גם בארץ. 

כאמור מצאתי לי איור נחמד של קאפקייק (יחי גוגל) ויצרתי לי שלושה טעמים שונים. הצמדתי לפליזלין, גיהצתי, הצמדתי גהצתי שוב ואז...אז גיליתי שאני לא מרוצה מאיך שזה נראה כשתופרים אותם במכונת התפירה. לא יודעת למה-החלפתי תכים, צמצמתי גדלים, החלפתי רגליים. בסוף החלטתי שאני שוב אעשה את ההצמדה לבד ביד... תך שליבה ישן וטוב. רק שלא תבינו טוב-אני מאד נהנית לרקום סתם התאכזבתי שלא יצא כמו שאני רוצה. יכול להיות שזה סתם ענין של עוד אימון.

הסינר הזה נתפר מבד ג'ינס (דנים בעברית לא???) ומפני ששתיים מהאפליקציות הן בהירות החלטתי לכבס אותו קודם. יצא ממנו המון אבל המון צבע והמון עמילן ונהיה הרבה יותר נעים לעבוד איתו. יש לו אמרה באדום מנוקד בלבן וכאמור אפליקציה של שלוש קאפקייקס. בלי כיס הפעם.

קבלו אותו....

ומעוד זוית...

ועל הדוגמנית (נא להמנע מניחושים מי מאחורי הסינר)

וכמובן תקריבים על הקאפקייקס

קצפת....

בטעם תות...

זאת ריבת חלב או מוקה תבחרו...

בתאבון ! הולכת לחפש מרשם לקאפקייקס...מה מתבשל אצלכם?