יש לי חולשה גדולה מאד לירוק. אולי בגלל צבע העניים (ידעתם שרק 2% מאוכלוסיית העולם יש עניים ירוקות?) ואולי בגלל האצבעות (אצבעות ירוקות הוא ביטוי שאומר על מישהו שהוא טוב בלגדל צמחים-באנגלית green thumb).בעצם לא ממש צריך סיבה. אוהבת וזהו. למרות כל אהבתי לירוק ילדה ירוקה לא הייתי אף פעם. גדלתי בעיר גדולה, הייתי רגישה לדשא (ולדי הרבה צמחים אחרים...) ולטפס על עצים לא ממש היה אני. לעומת זאת כשהתבשרתי על ידי ח. חברתי שהיא עומדת להיות אמא לא היה לי ספק שיהיה לה ילד ירוק. ככה זה כשאתה נולד להורים ששניהם למדו בפקולטה לחקלאות, צמחונים  וגרים בחווה שאפילו שהיא חצי שעה נסיעה ממני מעולם לא ידעתי על קיומה. בניגוד למה שאתם בטח חושבים לילד ירוק לא מכינים מתנות ירוקות. כי ירוק זה הרבה יותר מצבע ...

נתחיל דווקא בשמיכה. עד שהיגעתי לבקר את הצאצא כבר התחמם מזג האויר ונראה לי שרק בסתיו השמיכה תבוא לידי שימוש (או ברגעי מזגן קפואים...). כל הבדים הם מתוך הסטוק שלי-אני מאד גאה בעצמי שהיו לי כל כך הרבה דוגמאות שהיצליחו להשתלב ככה יפה זו עם זו. עוד משהו שאני גאה בו הוא שיצאה לי שמיכה-בכתום!

צד שני פליס לבן. ויש גם תוית.

וקצת מקרוב

כתום זה ממש לא צבע שיש  לי קשר מיוחד איתו. אולי בדיוק ההיפך-הרבה זמן היתה לי רתיעה מכתום. חצוף, תוקפני, לא משתדך בקלות... בקיצור צבע בעייתי. איכשהוא הוא התגנב עלי. חוצפן.

למי מיכם שעצר את נשימתו אפשר להרגע-עשיתי גם ספר.

כריכה מפשתן .

דף מישמושים

שחור לבן (בעצם קרם...)

פרח סרוג מסתתר לו בחיק עלה

ומכיון שגנטיקה עובדת חזק אז חוץ מזה שהוא יהיה ילד ירוק הור כנראה יהיה גם ילד הרפתקן אז צירפתי לו מפה-כדי שיוכל לצאת מהרפתקאות ולא רק להכנס אליהן...

ולא פחות חשוב-אמצעי להמריא , על אמת או על כנפי הדמיון....

ולסיוםכי הרעיון היסתובב לי בראש כמו יתוש חסר מנוח-בגד גוף שמעיד על תוכנו.

אמרת השפר היא מהמתגהצ(א)ות של רחלי ודפי. 

עכשיו צריך רק סבלנות-כי דברים ירוקים לוקח להם זמן לצמוח.

היצטברו לי כל מיני דברים שעשיתי ושלא ממש מצדיקים כתיבה של פוסט שלם. חשבתי לקבץ אותם ביחד גם כדי שאני לא אשכח שעשיתי. הרבה לפני הבלוג כבר הייתי מהאסכולה של " Publish or Perish" (למי שלא מכיר זה משפט שתמיד נאמר על מדענים -בתרגום זה יכול להיות אולי"פרסם או העלם"...). אז אני לא בטוחה שזה ממש לפי סדר כרונולוגי אבל ביננו זה לא ממש חשוב.

מידי פעם אני משתתפת בסדנאות של קרן או כמו שהיא יותר מוכרת " פרפרים" . תמיד יש מה ללמוד מקרן  אז אני משתדלת לחפש לי סדנה שתשלב טריקים חדשים ואם יוצא תוצר מדליק אז בכלל טוב. 

מסדנה אחת יצאתי עם תיק איפור מדליק. כזה שאפשר לשים בו ממש הרבה דברים מצד אחד ומצד שני הוא נראה לגמרי שיק וקצת וינטאג'...

הבדים באדיבות קרן.

ותראו איזה חמוד הוא מבפנים.

באופן מפתיע (או שלא?) גם מהסדנה השניה יצאתי עם נרתיק. זה נרתיק עם הרבה טריקים בשרוול.

מבחוץ היא נראה לגמרי תמים 

טוב אולי אוזני הרוכסן הארוכות הללו מסגירות שהוא לא כל כך תמים...

התיק מכיל המון (!!!!) תאים ויכול לשמש לאיפור, כלי רחצה, קלמר (לדעתי אפשר לדחוף אליו מגירה שלמה של צרכי כתיבה...), כלי תפירה בקיצור כל מה שאתם רוצים לשנע ואף פעם לא מצאתם נרתיק מספיק גדול לאסוף את הכול במקום אחד. נא לשים לב לבחירת הצבעים הלא שיגרתית אך המאד משמחת (אותי!).

מזמן לא תפרתי משהו לבלרינה נכון? אז הבלרינה שעכשיו היא חיילת היתה צריכה פנקס לטירונות. עם ספירלה ודפים נתלשים. קניתי. מה סתם פינקס פושט מהחנות? אז תפרתי עטיפות לפנקס שלה ושל החברה שלה כדי שיהיה גם יפה.

כשהבחורה עם החיוך והבלינג (הלוא היא הדרלינג)הודיעה שהיא מתחתנת החלטנו חבורה של חברות לתפור לה חופת טלאים. כל אחת קיבלה ריבוע בד ויצרה עליו משהו כשהנושא היה איחולים לזוג הצעיר. אחר כך התאספנו בבית של רחלי ( השניצל הכי יצירתי שיש) רחלי, שרון רותם ואנוכי כדי לחבר את כל הריבועים לכדי חופה. שני מפגשים והרבה זחילה על הריצפה הניבו חופה שגרמה לכלה להיות ספיצ'לס לדקות ארוכות ולכולנו להתרגש כי ללא ספק זוהי עבודה שבה התוצר הסופי עולה על סכום חלקיו. כל ריבוע נעשה באהבה על ידי יוצרת אחרת ולמרות השוני בסיגנון בצבעים ובאינטרפטציה התוצאה היא פשוט וואו. הריבוע שלי דרך אגב ממוקם די במרכז -זה שיש בו שתי ציפורים יושבות על שרשרת דיגלונים. 

תודה גדולה לצרויה שעם כישרון ופוטושופ הינדסה את התמונה כל שכל הריבועים יופיעו בה. 

ואחרונה חביבה-סמדר שחגגה יום הולדת והיזמינה לחגוג איתה.

הכנתי את זה

"מה זה? מה הכנת לה?" ( החיילת רואה מה שהכנתי...)

אופס- מה צריך הסברים?  תמונה טובה מאלף מילים לא?

ואחד נוסף -למשרד אולי?שגם אוסף את החוט בפנים...

הבנתם נכון? 

זהו. כמו שאמרתי-קצת מפה וקצת משם. 

לא לא להבהל זאת לא שיחת יחסינו לאן... וגם לא כזאת שבה אומרים " זה לא אתם זאת אני". גלויות מהסוג שפעם היגיע לתיבת הדואר-צבעוניות, כאלה שכל מי שיצא מארצינו הקטנטונת היה חיב לשלוח כדי לתת סימן חיים-ולהגיד שהוא עושה חיים. בספר שקנינו לפני שנסענו ביחד בפעם הראשונה לחו"ל נאמר במפורש ש " כדאי ללכת לסניף הדואר של הותיקן ולשלוח לעצמכם גלויה. כך תשמר בידיכם מזכרת שמכילה גם בול וחותמת של הותיקן". אחר כך הנסיעות התקצרו והדואר נהייה איטי-אז עברו לשיטות אחרות לדרישות שלום. לא מזמן מצאתי סוג של גלויה כזאת-אמנם זה היה דף צהוב של דפדפת, והוא נשלח בפקס ולא בדואר אבל כל שאר המרכיבים היו-דרישת שלום מאמא ואבא לשתי ילדות שנשארו עם הסבים עת ההורים שלהם נתנו גיחה לפאריס. אפילו ציור יש...

היום הדואר שלנו ברובו משעמם-חשבונות, פרסומות-מידי פעם כרטיס ברכה ליום הולדת או לחג כלשהו. דרישות שלום מארצות רחוקות נמצאות לנו יום יום על דפי פייסבוק. אז בגלל שאני אוהבת לקבל דברים משמחים בדואר (יש לי חיבה לדואר באופן כללי)  הצטרפתי להחלפת גלויות שחגית (מהבלוג "גם וגם וגם") ארגנה. לחגית יש תמיד רעיונות נהדרים והפעם היא יצרה החלפה שפתוחה לכל מי שרוצה-לא צריכים להיות חברים בקבוצה ואין דרישות מוקדמות להרשם -וזהו. כל אחת קבלה חמישה שמות וכתובות ואפשר היה להכין איזה גלויות שרוצים. ולשלוח...

חגית כמובן גם העלתה לוח השראה מהפינטרסט עם המון המון גלויות מעלפות. סגרתי מהר. בהתחלה חשבתי להכין גלויות תפורות. אבל אז נזכרתי... נזכרתי שפעם מזמן מזמן נהגתי להכין לחברים טובים כרטיסי ברכה לימי הולדת מחומרים שיש בבית-בריסטול, דבק, צבעים, והרבה תמונות מנייר כרומו מבריק שנגזרו ממה שאצלנו בבית קראו ז'ורנלים... חלק אני זוכרת בבהירות וחלק די במעומעם אבל אני זוכרת שמאד אהבו אותם. ושמאד אהבתי להכין. אז החלטתי שנלך על נייר. לצורך השראה הורדה מהמדפים ערימה מכובדת מאד של גליונות "בנין ודיור" ודופדפה עד תום. פשוט גזרתי מה שמצא חן בעיניי והיצית את המוזה שלי.

אחר כך גויסו לעניין עטיפות קורנפלקס. גם ליציבות וגם כי זה טוב למחזר.

הקרטונים כוסו בכמה שכבות של ג'סו.

ואז התחיל הבלאגן.

ואיזה כיף של באלגן זה היה! כמעט יומיים ישבתי על הגלויות הללו צבעתי, הדבקתי ושרבטתי.  הגלויות לגמרי שונות זו מזו-ההשראה באה מהתמונות שגזרתי ממקבלות הגלויות ואפילו מתמונה אחת שתלויה אצלנו בבית ושהולכת איתי ועם האיש כבר הרבה שנים.

הגלויה הזאת היא דרישת שלום ממקום רחוק . והיא תעשה לכם חשק לשוקולד...

יש לה דף שקוף כזה כמו שיש בקופסאות שוקולד

לפני שתראו את הצד השני -וידוי על רמאות. קטנה. שלחתי את הגלויות במעטפה. נכון גלויות לא שולחים במעטפה אבל אני לא סמכתי שהן תגענה ליעדן שלמות ורציתי להגן עליהן... אז אחרי שסיימתי שמתי כל גלויה בן שני דפי נייר תפרתי מסביב וככה שלחתי. בגלל זה יש על כל גלוייה בולים בכאילו (נגזרו מדף בולים שקניתי אל נתנאלה) וחותמת "דואר" שהיא בעצם החותמת שלי. הנה תראו...

ומקרוב

אני מקווה שמי שתקבלנה את הגלויות תסלחנה לי...

הנה הבאה בתור

הצד האחורי שלה מתהדר בדף חשבון. התאים לי.

אחת עם הרבה אדום

 ומצד שני

גלויה פרחונית

גם בצד השני פרחונית (ופשוט אין לכן מושג כמה משמח זה היה לגלות שיש לי וואשי טייפ לכל מה שהעלתי בדעתי!)

אחת שבודקת את הגבולות

אבל יש לה צד שני עם רגליים על הקרקע

אחרונה חביבה גלוית הפתעה-גלויה שישית שנשלחה למישהי שלא יכלה להשתתף בהחלפה אבל חגית החליטה לשלוח לה גלויות בכל זאת וביקשה ממני (ומעוד בנות) לשלוח גם לה גלויה.

צד שני

הגלויות לא נשלחו ריקות אבל המילים הן אישיות אז הן לא מופיעות כאן. אפשר רק להגיד שהיו שם שני שירים מילות תודה ועוד כמה דרישות שלום מיוחדות.

לכו לדבר גלויות. רק טוב קורה מזה.