אני בטוחה שזה ישמע מוזר אבל עדיין היום כשהבלוג שלי כבר בשנתו החמישית אני לא מתיחסת לעצמי כאל בלוגרית. נכון טכנית בלוגר הוא כל מי שמתחזק בלוג אבל תכלס-בלוגרים כותבים על עניינים ברומו של עולם, מתפלספים, זועקים זעקות מחאה... אני -אני יש לי פינת רשת קטנה שבה אני מתעדת.
זה התחיל כשהבנתי שהמון דברים שיצרתי ניתנו כמתנות ואין לי שום תעוד מלבד הזיכרון איך הם נראו . אז החלטתי שיהיה נחמד לתעד את הדברים בעיקר בשביל עצמי. מאד מאד הקפדתי בתחילת הדרך על האנונמיות שלי. בטח לא היו תמונות שלי או של בני משפחה ונזהרתי מאד לא לחשוף אף פרט מזהה. אם נאמר את האמת- חששתי. לא בא לי לשמוע ביקורת וליגלוגים על בלוגים, לא רציתי לענות על שאלות של למה ומה פתאום. התאים לי שלא כולם ידעו. רק אנשים שסמכתי עליהם. הבלוג שלי עדיין עוסק בעיקר ביצירה אבל היום אפשר לראות בו יותר גם אותי -מי שמאחוריו. יש תמונות אישיות, לא מעט חוויות אישיות וכן הרבה יצירה.
מאיפוא היגיע הוידוי הלא צפוי הזה?ממשחק בלוגים שהיתחילה חלי גולדנברג שבו בחרה חמישה פוסטים שלה וגם העבירה את השרביט לחמישה בלוגרים אחרים שמהם ביקשה את אותו הדבר-לבחור חמישה פוסטים שלהם ולהעביר את השרביט הלאה כשהמטרה היא להחשף לבלוגרים נוספים, תכנים שלא היכרנו קודם ואנשים מענינים. קראתי במקור. כן אני מנויה גם על הבלוג של חלי. והמשכתי הלאה ברור שהמשכתי הלאה. מה לי ולבלוגרים?
אבל כמה ימים אחר כך מישהי החליטה שאני ראויה לתואר.
השרביט היגיע למיכלי והיא בחרה לה רשימה מכובדת (ומורחבת!!!!) של בלוגרים ואליהם היא הפנתה את השרביט. אז יכולתי להגיד שזה לא לפי הכללים ולהתעלם אבל זה בסך הכול משחק והי למה שאני לא אפרגן לחמש בלוגריות?
אבל קודם הבהרה-מאד חשובה! בחרתי חמש כי ככה ביקשו (וכי חלי עשתה נו נו נו למיכל ואני לא אוהבת שעושים לי נו נו נו... אני חננה). יש לי רשימה מלאה בבלוגריות שכמעט כולן גם חברות שלי. החברות הכי הכי שלי. ואני חושבת שהן יודעות את זה אבל למיקרה ולא-שלא תעיזו להעלב כי אתן לא אחת מהחמש! זה מישחק. באטמוספירה (בניגוד לבלוגוספירה ) אתן הרוח במיפרשי.
ועכשיו לענין-יצאתי עם קצת יותר מחמישה פוסטים אבל לא היה לי יותר מידי קשה לבחור חמישה. כולם מכילים מיקס משביע רצון (בעיניי כמובן) של יצירה וחיים אישיים.
קיץ 2010 רשימה חלקית- בגלל הניגוד הכואב בן מה שכתבתי שם לבן מה שקורה איתי היום. זה גם הזמן לשלוח ליקום בקשה-הבנתי שיכול להיות יותר גרוע. אפשר להפסיק עם התיזכורות. תודה מקרב לב.
בחזרה לבית הספר-אולי פעם יהיה לי האומץ (וגם הרשות) לפרסם פה את המיכתב שכתבנו לבלרינה למסע שלה לפולין.
טוק טוק מי אני ומה שמי- הפוסט שחשף אותי-need I say more?
בצבע ירוק ובטעם צ'יפס ושוקולד-הרשימה הראשונה מתוך שלוש על הטיול שלנו לארצות הנמוכות. התמונות הכי יפות בבלוג!
בואו נדבר גלויות-רשימה שבה חזרתי אחורה ליצירות קדומות ונהנתי המון!
ועכשיו להעברת השרביט-תדמיינו לכם אחד שיפה בעינכם... כל אחד לפי טעמו. למה להגביל?
גם וגם וגם-הבלוג הציבעוני והמלא הפתעות של חגית. אחד הבלוגים הראשונים שהיכרתי ושתמיד חושף אותי לדברים חדשים ומדהימים. חוץ מזה יש לה שני בלוגים נוספים אז היא ממש עומדת בקריטריון שהיא היציבה לעצמה-גם וגם וגם.
כמו אויר לנשימה-הבלוג של אדריכלית סיגל בן נון שחוץ מזה שיש לה מיקצוע מלא יצירה, יצירה בשבילה היא כמו אויר לנשימה -וממש מרגישים את זה.
מקופלת-האישה שכותבת הכי מצחיק על מצבים לא מצחיקים בעליל כשהם קורים אצלך בבית... אצלה זה מצחיק.
בעיקר פורמת-הבחורה עם הכינוי שכל מי שנוגעת בחוט ומחט היתה רוצה לאמץ לעצמה .... חוץ מזה היא מבינה באמנות, יש לה רעיונות מדליקים והיא נהדרת לגמרי.
עדי בעולם-הבחורה חיה בשבדיה בלונדון ועכשיו בהונגריה. מגדלת שני קינוחים קוראת הרבה ויודעת לכתוב..
אז עכשיו יש לכם הרבה מה לקרוא, אתם לא חייבים אבל תמיד נחמד להכיר אנשים חדשים. ואם אתם חדשים פה אז תציגו את עצמכם-אני אשמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
