אתם זוכרים את המפלצת הראשונה שלכם? שלי היתה הקוקי מונסטר מרחוב סומסום (המקורי !) . הילדות שלי לעומתי נחשפו לשלל מפלצות החל במפלצות של מקס מ"ארץ יצורי הפרא" האלמותי של מוריס סנדק,  טרופותי החביבה ודרך שלל מפלצות אחרות שאת חלקן הספקתי לשכוח. אני זוכרת לא מעט פעמים שקראתי לכל אחת בתורה  (בחיבה ובאהבה כמובן) מפלצונת... ביננו איזה אמא לא מרגישה לפעמים שגדלה לה מפלצת קטנה בבית? (במיוחד בשעה שבה המפלצת צריכה לאכול ארוחת ערב להתקלח וללכת לישון...). בדיוק במפלצת הזאת נזכרתי כששברתי את הראש מה להכין לבן של חברה טובה שנולדה לו אחות חדשה. המפלצת הזאת קפצה לי לראש ואני הזזתי אותה הצידה וחיפשתי רעיונות אחרים. אבל היא היתה הרבה יותר עקשנית  ונדחפה ועשתה פרצופים  ולא השאירה לי ברירה.

היא מאד חמודה בעצם כי היא עשויה ממגבת, כך שהיא בעצם מפלצת מים עם יחוס ישיר לנסי מאגם לוך נס. היא מוכנה לספוג כל טיפת מים-מקלחת, בריכה ים, לא ממש משנה לה. כי זאת הפואנטה –היא רק נראית מפלצת, היא בעצם חמודה ממש.

פה היא מחבקת כיסא. היא לא מאד מרוצה כי הכיסא יבש...

כאן התנדב דוגמן יחודי לדגמן אותה והיא כבר היתה יותר מרוצה.

הדוגמן הוא בגיל של הבלרינה הגדולה למרות מימדיו.

האחות הקטנה קיבלה כמובן ספר. יחיד ומיוחד.

כריכה.

ונציה בשחור לבן.אני מאד אוהבת בדים שהם סיפור בפני עצמו.

An apple a day keeps the doctor away...

כביסה (במציאות כביסה היא לא כזאת פוטוגנית...)

תגיות  למישמוש

ילדים עליזים בגשם

וסיפתח לדף חדש....תופים.....

דגים סרוגים!

מצאתי הוראות לדגים החמודים האלה ולעוד חיות מתוקות רק כדי לגלות אחרי ממש מעט זמן שהורידו את ההוראות מהרשת. הצלחתי לשחזר אותם לבד.

כל הכבודה נשלחה בדואר עם הכרטיס הזה

מפלצת מפלצת את מי את אוהבת?

היום פעם ראשונה שלחתי יצירות שלי לגורל בלתי ידוע... כן זה קצת דרמתי אני יודעת. פשוט בדרך כלל אני יודעת מה עולה בגורלן , לאיזה בית הן היגיעו והאם אהבו אותן או לא. פה אני לא יודעת. תפרתי אותן לפי בקשה של חברה והן הולכות להשלח אל מעבר לאוקיאנוס כמתנה לתינוק שנולד שם. זאת פעם ראשונה שאני תופרת משהו למישהו שהוא לא המקבל הישיר  ואולי בגלל זה ניסיתי לדלות כל פרט אפשרי על התינוק והוריו כך שהם יאהבו את מה שנשלח אליהם.

לא היו לי יותר מידי פרטים ופשוט עשיתי הכי יפה שיכולתי.

ספר... לפי בקשה מפורשת של המזמינה, אני בטח לא אסרב.

מכיון שיש אבא דובר עברית ומגורים בארץ דוברת אנגלית יש כיתוב בשתי השפות.

כשסיימתי את הספר התברר שהאמא של התינוק בכלל דוברת צרפתית וקצת התאכזבתי כי יכולתי לכתוב על הצד האחורי  LIVRE ולא BOOK...

בתוך הספר שילוב של דפים להסתכלות ודפים להתמשמשות (יש מילה כזאת!)

את הקוביות אני הצעתי. במקור ביקשו שרשרת דיגלונים אבל אז היגיעה הסבתא ואמרה שהחדר של הקטנטן מאד עמוס. הוחלט לשלוח משהו אחר והקוביות היו הצעה שלי. 4 קוביות הן בצבעי חום, ירוק כחול ואדום ונושאות גם את אותיות שמו של התינוק=נועם.

שתי הקוביות האחרות ללא אותיות ועם דוגמאות מקושקשות.

וכמו שאסוציאציות לפעמים עובדות נזכרתי פתאום בציטוט הבא

"אם ספר זה ירחיק נדוד

ירחיק נדוד יותר מידי

אז קטוף אזניו עד יעמד

ושלח אותו ישר אליי" (נכתב על ידי ג'רביס פנדלטון הלוא הוא " אבא ארך רגליים")