לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

9/2009

תחרות הסוסים הגדולה הסתיימה !


זוכרים את תחרות הסוסים הגדולה? התחרות היסתימה והסוס של הפיה זה שכתבתי עליו לא כל כך מזמן נבחר להיות בין עשר הסוסים הזוכים.

היום הפייה קיבלה מייל אישי שמודיע לה על זכייתה ומזמין אותה להשתתף בסדנה לבניית קרוסלת סוסים אמיתית . הסדנה תערך בחול המועד סוכות ואנחנו כבר מתכוננים....

אני כמובן שמחה כאילו שאני זכיתי למרות שממש לא היתה לי נגיעה לענין חוץ מזה ששאלתי אותה אם תרצה להשתתף בפרוייקט.

עוד אנקדוטה משעשעת-אני חברה בפורום אמנות הטקסטיל והליבוד וגם שם שיתפתי על הפרוייקט הקטן הזה ואז התברר שעוד שני ילדים של בנות מהפורום שלחו גם הם סוסים לתחרות. נחשו מה? גם הם בין עשרת הזוכים. אז אתמול כבר העלנו הודעת שוויץ בפורום כדי להכריז בגאווה על כך שגם דור ההמשך שלנו יצירתי ואפשר לקרוא את כל התגובות הנלהבות שקבלנו.כאן אפשר לקרוא את הרשימה שכתבה לימיצ שהבת שלה גם זכתה.

אז בחול המועד סוכות אנחנו ניסע לסדנת הסוסים ואני מבטיחה שתקראו על זה ובטוח שתהינה גם תמונות...
נכתב על ידי , 30/9/2009 22:21   בקטגוריות ילדים, יצירה, פורום טקסטיל וליבוד, פייה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחלות חדשות


 

 

אמנם אנחנו כבר ארבעה ימים בתוך שנה חדשה אבל ההתחלה הזאת דווקא קרתה קצת קודם. מעין והדס , שכנים שלנו בשנתיים האחרונות ביחד עם יותם בן השלוש ומאיה שרק נולדה נסעו להם לבוסטון הרחוקה והקרה לפוסט דוקטוראט. בתור מי שעשתה מסלול מאד דומה ושניה לפני שזה קרה בסוף לא נסעה לפוסט דוקטוראט בבוסטון היו לנו כמובן הרבה שיחות בנושא. במהלך השנתיים היו לנו כל מיני סוגים של שיחות- הרבה שיחות מדרגות (השיחות הללו שמתחילות בשלום או בוקר טוב בחדר המדרגות ומסתיימות אחרי שמבינים שזאת הפעם העשרים ברציפות שאתם מדליקים את האור בחדר המדרגות...).לא מעט שיחות חניה, בדרך כלל בבוקר על רקע סרובו של יותם להכנס לכיסא הבטיחות כשאני ממונה על הסחת דעתו עד שהוא מאובטח , ומיטת נוער אחת  (של הבלרינה) שאומצה בשמחה על ידי יותם.לכבוד הצטרפותה של מאיה למשפחה ולרגל הנסיעה הכנתי להם משהו קטן (וקל...) שיקחו איתם מזכרת מאיתנו.

מאיה קבלה קובית תגיות-פעם ראשונה שתפרתי כזאת והתלהבתי לגמרי מהקלות של כל העסק. הקוביה משלל בדים ממשפחת הצהובים ושלל סרטים מהתיבה שלי.

 



 

ליותם תפרתי רול צבעים. גם כאן מצאתי הדרכה פשוטה להפליא והתלהבתי מפשטות הענין.

גם כאן איכשהו הצהוב נכנס לי... נראה לי שרציתי לשלוח איתם קצת שמש לבוסטון...

ליותם אגב החגורה היזכירה דווקא את הסינר של בוב הבנאי והוא ניסה לחגור אותו למותניים מה שנתן לי רעיון למתנה לפעם הבאה שאצטרך לתת מתנה לילדון...

 



 

 

צרפתי גם כרטיס שנעשה אומנם אצלי בבית אבל כחלק מסדנת הכרטיסים שהעבירה זיקוקית האחת והיחידה.

 



 

משפחת גל החמודה-מאחלים לכם נחיתה מוצלחת בבוסטון והנאה מהשהות שם.

 

נכתב על ידי , 23/9/2009 21:42   בקטגוריות תפירה, מתנות, ילדים  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמעט פה....


 

 

השנה החדשה כמובן. חגי תשרי הם החגים האהובים עלי. כבר לא חם כל כך,ריח חדש באויר ותחושה שבעצם הכול יכול לקרות. כשהאיש ואני היינו רק שנינו בלי הבלרינה והפייה זאת היתה התקופה שבה היינו נוסעים לטייל-רצוי למקומות בהם יש סתיו הרבה יותר מורגש מאשר פה. עלים שמשנים את צבעם, מזג אויר שממש מתקרר בקיצור סתיו על אמת. כשהיינו חוזרים גם פה כבר היה קצת יותר קריר והרי כל המפסיד יותר חמסינים הרי זה משובח. אבל כבר הרבה שנים אנחנו מסתפקים בסתיו פה ובטח יקח עוד קצת זמן עד שנוכל לנסוע שוב בסתיו (הפעם האחרונה שנסענו בסתיו היתה בסוכות לפני 11 שנה כשהפייה עוד היתה עובר פיות...).

סוף שנה הוא תקופה של סיכומים וגם הרבה התחלות והתחושה היא של הקלה מעורבת בציפיה. תהיה שנה טובה? אני אצליח לרזות/להשמין(כן כן יש גם כאלה)/להתעמל/ליצור/...הבנתם את הפרינציפ נכון?אני מאלה שלא מחליטים את ההחלטות הגדולות שלהם בראש השנה. את ראש השנה לפי המסורת אצלנו בבית צריך להעביר בהנאה בשמחה ובכיף ואז זה סימן שכל השנה תהיה כזאת.  אולי בגלל שנולדתי בחשון אני נותנת לעצמי חודש הפוגה ואת כל התכנונים מתכננת ביום ההולדת...

ואם יש תכנונים אז צריך יומן נכון? אז זהו שאני כבר כמה שנים טובות מתנהלת עם יומן אלקטרוני כזה שמסתנכרן עם המחשב שלי ולכן לא קונה יותר יומן חדש כל שנה. קצת חבל-אהבתי לקנות לעצמי כל שנה יומן חדש אבל לא עמדתי יותר בכמות המידע שהייתי צריכה להכניס בו שגדלה משנה לשנה וכמות הניירת שהסתובבה לי בתיק. בשביל זה אבל יש לי בנות שדואגות לי. בתחילת השנה יחד עם כל הספרים והמחברות קנינו גם יומן. רק אחד-בשביל הפייה. יען כי הבלרינה מקבלת כל שנה יומן מבית הספר. די נוח-הוא כולל את כל החוקים והכללים של בית הספר כדי שאף אחד לא יגיד שהוא שכח ועוד מידע שבדרך כלל יש ביומנים. ולכולם יש אותו יומן. נו שוין... בשנים הקודמות בכל שנה הבלרינה המציאה ליומן עטיפה אחרת השנה היא בקשה שאני אתפור לה עטיפה מבד.

אחרי דיונים והתלבטויות הוחלט בסוף על לתפור את היומן מבד אחד אחיד . נבחר בד פרחוני ועכשיו אני פתאום רואה שהפרחים הם "סתווים" משהו...

כפי שתראו אני ממשיכה את ענין המיתוג בחותמות-נראה לי שקצת התמכרתי...

 



 

יש בצד הפנימי של הכריכה כיס חמוד כדי שהנירות לא יסתובבו ביומן.

 



 

סימניה מתחרה עם תוספת בקצה.

 



 

ובפנים –תערובת של רשימות רציניות וקשקושי נוער....

 

 

שתהיה לכולנו שנה פשוט מופלאה.

 

נכתב על ידי , 17/9/2009 20:53   בקטגוריות מחברת מטופלת, תפירה, בדים  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

92,385
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תחביבים , עבודות יצירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדנ"א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דנ"א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)