הנה היא כבר כאן , שנה חדשה. כשהייתי ילדה אמא שלי נהגה להגיד שכמו שנראה ערב ראש השנה כך תראה כל השנה, ושזאת הסיבה שאוכלים הרבה דברים מתוקים, מתלבשים יפה ובכלל מבלים ערב נעים ומיוחד. הרבה פעמים זה הירגיז אותי כי לי היו הרבה פעמים כל מיני דברים קטנים שקלקלו לי את הערב ואז האשמתי את ערב ראש השנה בכך שהיתה לי שנה לא כמו שרציתי... לא קשה לנחש שאני טיפוס פאסימי-מאלה שלא מפתחים ציפיות כדי לא להתאכזב,שחוששים שכל דבר טוב שקורה להם הוא סימן לכך שמשהו ממש רע עומד לקרוא.

בשנים האחרונות זה השתפר- בעיקר כי אני בחרתי להפסיק לחיות כך ולנהל לעצמי אורח חיים אחר.

כשמתחדשת שנה חדשה אני לכן  מפנה לעצמי זמן כדי לחשוב מה אני רוצה שיקרה לי בשנה הבאה-איזה מין שנה תהיה לי בעבודה, איזה שנה תהיה לבנות, מה נעשה כולנו ביחד כמשפחה, מה יקרה להורים שלי....אני משתדלת להיות מאד מפורטת -גיליתי שזה עוזר לדברים לקרות. אני גם חושבת מה אני הולכת לעשות השנה הבאה שלא עשיתי בשנה הקודמת-ללמוד משהו חדש, לנסוע למקום שלא הייתי בו,לשנות צורת התנהגות.

החוכמה היא להסתכל על הרשימה הזאת-פיסית או מנטלית לעיתים קרובות. ברור שהכי כיף זה לראות בסוף השנה את כל הדברים שאכן קרו...

הרשימה הזאת היא מאד מאד פרטית-אז היא לא תפורסם פה במלואה-אבל אני בטוח אחשוף דברים מתוכה במהלך השנה.

משהו שהבטחתי לעצמי עוד בשנה הקודמת היא שהשנה אני אחזור להשתמש ביומן. פעם היה לי יומן חדש כל שנה-אחר כך קניתי לי מחשב כף יד וגם השתמשתי בו כמה שנים-אבל השנה החלטתי לחזור ליומן.

יש מבחר גדול מאד של יומנים-אני כמובן חיפשתי לי משהו שיהיה מצד אחד מספיק גדול מצד שני לא כזה שיעמיס לי על התיק. נתקעתי בעיצוב-לא מצאתי משהו שממש דיבר אלי...אז עשיתי את זה בהפוכה-בחרתי עיצוב כזה שהיה ברור שאני לא אסתובב איתו ואז אני אהיה חייבת לעשות איתו משהו. הבלרינה סברה שזה קצת עקום אבל אני חושבת שזאת אלגוריה מצוינת לחיים-גם אם לא מקבלים מה שרוצים אין שום סיבה להשאר איתו.

הנה ככה הוא נראה קודם

תינוקת חדשה מצדיקה מתנה נכון? רצוי מאד כזאת שמכינים לבד. בטח ובטח כשאמא שלה היא יוצרת מוכשרת בעצמה ואחת המנהלות של פורום טקסטיל וליבוד. אני חושבת שאף פעם זה לא מוקדם מידי לתת ספר במתנה ובמקרה של תינוק ספר רך כלומר עשוי מבדים. עשיתי כבר ספר כזה בעבר אפשר לראות אותו פה אבל רציתי לעשות הפעם משהו בסיגנון אחר-גם כי משום מה קשה לי לחזור על עצמי וגם בגלל שאת הספר ההוא הכנתי לבן והפעם זו בת. פעם בבלוג של אליסיה פולסון היא הראתה ספר שהכינה שמצא חן בעיני מהסיבה שלכל "דף" היא השתמשה בבד אחר. אני לקחתי את הרעיון הזה וקצת שיכללתי אותו. בחלק מהדפים הרקע עומד בפני עצמו, בחלק הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמה שעליו ובחלק הוא רק רקע לדוגמא. כל שני דפים נכרכו יחד בסרט אלכסון (שונה!) מה שכמובן לקח הכי הרבה זמן-גם למצוא סרטי אלכסון שיתאימו לכל הבדים וגם לתפור את הכל ביחד. יש לא מעט הפקת לקחים כי הספר הזה עשה לי בעיקר חשק לעשות עוד כאלה.

זהירות יש הרבה תמונות

כריכה-האותיות מוחתמות בחותמות סול ודיו לבד.

דף ראשון-חתולים! אני מאוהבי החתולים וסוף סוף יצא לי להשתמש בבד הזה. האפליקציה מלבד.

דף שני-חמניה סרוגה. ההשראה באה מסדנת הפרחים שהדרכתי ומצאתי לשמחתי בד רקע שמשקף את הנושא.

דף שלישי-תמונה של פילונת! מצאתי את בד הפילונים הזה בפיסות ועל מנת להכניס ענין במסגרת יש סרטי סאטן ותחרה שיהיה נעים גם למשמש.

דף רביעי-איך אפשר בלי בית??? עשיתי כבר לא מעט אפליקציות של בתים-אני מצליחה לשמחתי לא לחזור על עצמי ובכל פעם שיצא לי משהו קצת שונה. במיוחד חביות עלי הדבורים המתוקות ברקע והדלת עם המפתח.

דף רביעי-ינשופים... פה סוף כל סוף הצלחתי להשתמש בfree motion feet  כדי לעשות את הענפים של העץ והגזע שלו.

דף חמישי-דולפינים. הבד הזה היה פעם ציפית... במיוחד לפני חגים אפשר למצוא ציפיות בדוגמאות יפות במחיר מאד מגוחך וזה יופי להעשיר את המלאי.

את הכריכה האחורית לא צילמתי וחבל כי בשניה האחרונה אתמול לפני שארזתי את הספר היא הוחתמה בחותמת חדשה ....

לתינוקת יש גם אחות גדולה והיה ברור לי שגם היא תקבל מתנה רק שלא ממש היה לי רעיון. רעיונות קמו ונפסלו חלק מהם אפילו התחלתי והפסקתי כי ראיתי שזה לא נותן תוצאה לשביעות רצוני.סדנה שעשיתי לתמונת מסגרת היזכירה לי את הבית שלי יהלי וגם את הבית של שי והחלטתי לעשות עוד אחד כזה. הפעם מצאתי גרסה קצת יותר משוכללת (מה שמביאים לחנות המקומית...), שתי שכבות של צבע אקרילי (וניל צרפתי של פולקארט) ועוד כמה נגיעות יצרו תמונת קופסה שאני מאד אוהבת. ככה היא בבסיס שלה.

עכשיו אפשר להוסיף לה כל מיני דברים קטנים בובה,צדפים,פרח סרוג....

את הבובה והפרח צרפתי לבית ואני מקווה שיתווספו להם חברים בקרוב לפי בחירתה של הילדונת.

חוץ מזה חשוב לי לציין שבאמת שכחתי שתינוקות מונפקים בגודל כזה. לא שכחתי שהם הגורים הכי מתוקים בעולם.