"ישן מפני חדש תוציאו" מילון השפה העיברית-במקור אמירה על הצורך להחליף דברים ישנים בחדשים.

בכל תחילת שנה אנחנו מקיימים את המשפט הזה, מי יותר ומי פחות. יש מי שהשנה החדשה מספקת לו סיבה להתחדש בכל התחומים , יש כאלה שיקנו בגד חדש ואחרים שיחליפו את היומן. כולנו ללא יוצא מן הכלל נחליף את לוח השנה.

לוח שנה-אין בית שאין בו אחד כזה לפחות. לנו יש דרישות מאד ספציפיות מלוח השנה שלנו-אנחנו אוהבים למשל שלכל חודש מוקדש דף משלו. אנחנו גם רוצים שבמקום שמוקצה לכל יום בחודש יהיה מספיק מקום לכתוב. מה לכתוב? "17:00 תור לרופא שיניים"  " 20:0 חתונה, גליל ים" . חוץ מזה הוא צריך להיות יפה. למה? כי אם מסתכלים על אותו לוח כמה פעמים ביום במשך חודש שלם אני רוצה שזה יהיה לי נעים בעיניים. יש שנים שלוקח לנו זמן עד שאנחנו מגיעים סופסוף ללוח שאנחנו תולים כלאחר כבוד. בנתיים אף שנה לא התפשרנו והיו שנים שהלוח המיוחל היגיע אלינו רק אחרי החגים.

ואז בסוף השנה הרבה פעמים קצת חבל לנו להגיד שלום ללוח הישן. ציינתי כבר שהוא יפה? אז זהו שלא חייבים. כששמרתי את הדפים של הלוח הישן בשנה שעברה חשבתי שבטח אפשר לנצל אותם למשהו ולהמשיך להנות מהיופי הזה. מזל שהיתה שנה שלמה לחשוב על זה והנה-לכבוד ראש השנה כמה רעיונות איך לנצל את לוח השנה הישן (והיפה!) שלכם .הנה כמה דפים מייצגים מהלוח שלנו השנה

חודש ספטמבר...

וזה אחד מהשנה שעברה

ועכשיו לעבודה

כידוע לכל אירוע יש צורך בכרטיס ברכה. כרטיס ברכה צריך להכניס למעטפה... מה דעתכם להכין כזאת  לבד? כל מה שצריך הוא שתהיה לכם מעטפה אחת בגודל מתאים. פותחים את החיבורים בזהירות, ומקבלים תבנית של מעטפה (אפשרות אחרת היא לחפש תבניות של מעטפות ברשת הנה אתר לדוגמה)

מעתיקים את התבנית לדף של לוח השנה (אני סימנתי בטוש שחור כדי שתראו אבל עיפרון יהיה טוב באותה מידה)

גוזרים לפי הקוים

מקפלים

מורחים דבק בשתי צלעות החיבור

ו... טאדם! יש לנו מעטפה מדוגמת ונהדרת שכל כרטיס ישמח לישון בתוכה וכל אחד ישמח לקבל.

ממשיכים...

רוצים לארוז משהו קטן? מה דעתכם לקפל קופסה? יש המון תבניות ברשת פשוט תורידו לכם הוראות ותשתמשו בדפים כדי ליצור קופסה מתוקה...(אני השתמשתי בהוראות מפה)

במהלך ההכנה של הרשומה הזאת ניזכרתי שהיתה שנה אחת בתיכון שבה עטפתי את המחברות שלי בדפים של לוח שנה. זה היה לוח שנה עם תמונות של מכוניות עתיקות שמאד אהבתי, אני זוכרת שהמחברות האלו זכו להתיחסות מיוחדת אפילו מצד המורים.

כשמחליפים את לוח השנה מחליפים גם את היומן... מי שיש לו כזה (אני...) .כל שנה יש לי יומן קצת אחר. השנה היגיעו השניים האלה בדואר.

גודל טוב סידור נוח אבל אסטטיקה... נו... לא הצד החזק שלהם.

אחד בשבילי ואחד לבלרינה הגדולה (שאוטוטו מחליפה סטטוס למתקדצת..)

ככה הם נראים אחרי הטרנספורמציה

זה של הבלרינה

וזה שלי

ואנחנו זוכות להנות מהאיורים הנהדרים הללו למשך שנה שלמה נוספת...

עד כאן תרומתי הצנועה לחידוש מיחזור ויפוי השנה החדשה בעזרתה האדיבה של השנה החולפת.

ומה נאחל לשנה החדשה?

בריאות בריאות ועוד פעם בריאות-לא איכפת לי שאני נשמעת זקנה-זה הדבר הכי חשוב מהכול, כשאין את זה לא חשוב כל מה שיש.

שתהיה שנת שפע-שפע אהבה, שפע יופי, הרבה ביחד. שנה שתחלמו בה וגם תעיזו לצעוד קדימה כדי להגשים חלומות. שנה מלאת מעוף שבה תהיה לכם כל הזמן רוח שתרים אותכם למעלה לעוף לאן שרק תירצו.

שנה טובה. 

כמה דברים-נראים על פניהם לא קשורים זה לזה בעצם הכול קשור. ככה זה ביקום.

ביום חמישי נפגשנו חבורה של חברות. היגיעו איתי למפגש חבילה של כרטיסים עבודת יד -כל אחד במעטפה עשויה נייר צבעוני גם כן.

הנה דוגמא

סיכון משמעותי אני לוקחת כאן להראות את הכרטיסים הללו-אף אחד לא מקורי שלי, ממש לא. ניסיתי להכין כרטיסים פשוטים שיתאימו לכל מטרה.

איך היינו אומרים כשהיינו קטנים? " על החיים ועל המוות..."

הכרטיסים נתנו להגר למכירה שהיא מארגנת שבמהלכה ימכרו דברים לקראת החג והכסף יתרם למישהו שמאד זקוק לו. אתם יכולים לקרוא כאן למי היא מגייסת את הכסף.

הפגישה ביום חמישי התקיימה במקום מאד מיוחד בית סוזן. בית סוזן הוא "סדנה יחודית המאפשרת לבני נוער במצבי סיכון למצוא את מקומם בחברה דרך אמנות, עבודה ויוזמה אישית." הנערים והנערות בבית סוזן מיצרים דברים יפים ויחודיים שהם מוכרים. המכירה מאפשרת למקום (בן שאר הדברים) לתת להם משכורת עבור העבודה שלהם ובכך לעזור להם  לשנות את החיים שלהם. הבית של סוזן הוא מקום מופלא שנוצר ומנוהל על ידי אנשים מופלאים, לא פחות. הוא מקום שכשנמצאים בו מסתכלים אחרת על החיים, קוראים לזה פרופורציות.

תראו עם מה אני יצאתי משם

הסטייליסטית של הבית (AKA הבלרינה הגדולה) התלהבה מהשרשרת מה שאומר שסוף סוף כנראה למדתי ממנה משהו.

רואים את החיפושית האדומה הקטנה? אה לא רואים? רגע הנה תקריב...

 היא בעצם חרוז זכוכית(בטכניקת מבער)  כך שאפשר גם לענוד אותה על שרשרת . אצלנו היא יושבת בתוך מגירת דפוס...

מה אני אגיד לכם-היה די קשה לבחור מכל כלי הזכוכית היפים שהם מכינים שם אבל היפה הזה חזר איתי הביתה.

חולשה קשה לתחרה ...

ועכשיו בקשה-הבית של סוזן לא רוצה תרומות. מה שהוא רוצה זה אנשים שיקנו את המוצרים שלו... אז תכנסו לאתר שלהם, תתרשמו , ותקנו. אתם יכולים לחשוב על דרכים יצירתיות לקנות מהמוצרים שלהם-אולי לארגן מכירה אצלכם בעבודה? או להציע לוועד העובדים לרכוש מהם מתנות לחג? ואולי בפעם הבאה שאתם מחפשים מתנות תזכרו אותם?

נכון שעכשיו הכול קשור?

שנת לימודים מתחילה בעצם ברגע שמסתיימת השנה הקודמת. ככה זה היה הרבה שנים אצלנו. במהלך הקיץ כיבסנו ילקוטים (או קנינו חדשים) כיבסנו קלמרים (או קנינו חדשים), קנינו ספרים, מחברות, ציוד... עטפנו ספרים ובדרך כלל כבר בתחילת אוגוסט היינו מוכנים. בתחילת השנה תמיד היו צצים כל מיני דברים שלא חשבנו עליהם-שקיות בד לנעלי בלט ולבגדים, עטיפה ליומן וכיוצא באלה.

השנה היתה שנה קצת מוזרה-אולי בגלל שפתאום חזרנו לדאוג רק לילדה אחת שחוזרת ללימודים. חלקו העיקרי של חודש יולי עבר עלינו עדיין בארועים של השנה הקודמת-מבחני בגרות, מסיבות סיום... לקראת סוף החודש נזכרתי שעוד לא הזמנו ספרים ושלחתי את הבלרינה הצעירה לחנות להפקיד את ההזמנה שלנו. אז גם נזכרתי במבצע התרומה השנתי של פורום טקסטיל וליבוד והתיישבתי מהר מהר להכין משהו. בכמה מילים-השנה אורגנה תרומה של צעצועים עבודת יד לגן ילדים שממוקם במעון לנשים מוכות.

אני תפרתי ארבעה סינרי משחק, כאלה שאפשר ללבוש בפינת מטבח ולשחק בלהיות שף...

שניים נתפרו בצבעים של "בנים" ושניים בצבעים של "בנות"

מצד אחד הם בצבע ג'ינס או קנווס

מצד שני בד כותנה מדוגם

הסינרים תפורים כך שילד יכול ללבוש אותם לבד-רצועת הצוואר מתכוונת כי היא מכילה גומי והסגירה היא עם וולקרו (סקוץ').

ההדרכה לסינר היא הדרכה ששמרתי מהרשת אבל כשחזרתי אליה היסתבר שהיא הורדה... למזלי היה גם קובץ PDF להורדה ששמרתי אותו בנפרד. אם מישהו רוצה לתפור את הסינרים החמודים הללו ורוצה הוראות-שילחו מייל אני אשלח לכם את הקובץ.

ואז נסענו לחו"ל... מפה לשם החופש היגיע לסופו ויצא למשל שאת הילקוט והקלמר כיבסתי בשבת ממש לפני ה 27 באוגוסט.

ביום השני ללימודים מלאתי את בקבוק המים של הבלרינה הצעירה והיזכרתי לה את חבק הבקבוק שתפרתי לה לפני שלוש שנים. הבלרינה מצידה אמרה שהחבק לא מתאים כי היא לוקחת בקבוק יותר גדול ובאמת חבל שלא תפרתי לה חדש כי ככה יהיה לה יותר קל למצוא את הבקבוק שלה בן שאר הבקבוקים שנמצאים בפינת הסטודיו בזמן אימוני המחול. מייד יצאו מהארון כמה שאריות בד וישבתי לתפור חבק חדש. הפעם הוא מורכב מארבע חתיכות בד ונסגר בעזרת כפתור ולולאה-לקח מהפעם הקודמת (אז עשיתי סגירת וולקרו והבלרינות התלוננו שזה לא נתפס מספיק חזק על הבקבוק)

והכפתור מקרוב

במהלך השבוע קיבלו כמו כל שנה את יומן בית הספר והבלרינה שאלה אם אפשר לשדרג אותו איך שהוא. הוחלט על עטיפה מבד כך שאפשר יהיה להעביר משנה לשנה (בתיקווה שלא ישנו את דגם היומן כמו שעשו כבר פעם ליומן של הבלרינה הגדולה...).

לצורך הענין הוצא כל סטוק הבדים החוצה מהארון ותוך כמה דקות נמצא הבד האולטימטיבי...

אין כמו בד שנראה כמו מחברת שירבוטים לעטיפת יומן....

הנה תקריב על הקצה של הסימניה

סליחה מראש על האיכות של חלק מהתמונות הם צולמו באי-פוד של הבלרינה מפני שהמצלמה הרצינית מטיילת מעבר לים.

התחלנו. בהצלחה לכל מי שהיתחיל או יתחיל.