הכל דבש

יש עוד ועוד וכל אסטרולוג מתבטא קצת אחרת, אבל בעיקרון כולם מסכימים שמדובר בטיפוס מוחצן ורעשני שאוהב לעמוד במרכז העניינים ולחלק הוראות - בול צץרץ שלנו

עוגי, אחיו הגדול, הוא מזל שור ואכן, הפתעה הפתעה, הוא תואם בדיוק את הנאמר על המזל הזה.

השור הוא אחד ממזלות האדמה הפרקטיים, ושייך לקבוצת המזלות הקבועים. קבוצה זו מקבלת אנרגיה, אבל קשה לה להשתנות, וההרגלים הקבועים שלה לעיתים קצת נוקשים.

מזל שור נשלט על ידי ונוס. כאן היא מייצגת את הצרכים הפיזיים שלנו, הקשורים לאוכל טוב ושינה מרגיעה, וגם העניין ההוא, שהשור כל כך אוהב להתמיד בו, אם כי לעתים קרובות בצורה קצת מונוטונית וחוזרת על עצמה, כמו שור אמיתי... אולי מהסיבות האלה, כל הנושא הפיזי חשוב מאוד לבן השור. בדרך כלל הוא חזק מאוד (גם השוורים הרזים...), ויכול להגן על עצמו בקלות. אבל עמוק בפנים הוא שוחר שלום אמיתי. בכל מקרה, השור בדרך כלל מעדיף שרק יעזבו אותו בשקט, ויתנו לו לנוח במרעה הפסטורלי שלו. השור הוא מזל בסיסי מאוד, שבנוי על הרגלי חיים מוגדרים ופשוטים. על ההרגלים האלה קשה לו לוותר, ולכן כשהשור רעב - אסור לומר לו 'לא' (כמו שנאמר: לא תחסום שור בדישו...). אולי בגלל זה הוא צריך לפעמים דיאטה, כי האוכל מספק לו ביטחון – ולא רק שובע.

ואכן, שני הבחורים האלו (שצמחו בשנתיים האחרונות לגובה מדהים ושניהם רזים ושחומים) דומים כמו אחים, אך שונים עד מאוד באופי.

צץרץ לא מפסיק לריב עם עוגי לבקר אותו (אני מנסה לא לצחוק כשצץרץ מותח ביקורת על חוש האופנה הלקוי של עוגי, על טעמו בבנות, במוזיקה ובחברים, ובעצם במה לא?) ואילו עוגי המסכן רק רוצה שיניחו לו לנפשו, לנהל את חייו בנחת, לשחק במשחק המחשב האהוב שלו שהוא מסרב להחליף כבר שנים, ללכת לאכול על האש עם חברים, (אותם החברים שרכש בבית הספר היסודי) ולהמשיך בהכנות לשנת השירות שלו בנוער העובד, רעיון שנראה לצץרץ אידיוטי וחנוני להפליא.

טוב, בעצם נסחפתי קצת, כמו כל אימא אני יכולה להרחיב עוד ועוד בדיבור על הילדים, אבל לא על זה רציתי לספר אלא על מרקורי שנמצא בזמן האחרון ברטרו לא עלינו, מה שגורם לפי המומחים להמון תקלות ובעיות.

למרות חוסר האמונה הבסיסי שלי בכל השטות הזו עלי להודות שאכן, הימים האחרונים היו רצופים מיני בעיות ותקלות קטנות ומעצבנות שלא אלאה בהן את קוראי. הכול שטויות בעצם, אבל רצף של שטויות שתוקע לך את החיים ומבזבז זמן, ומה שהכי מעצבן אותי (מעצבן יותר מפקקי תנועה ונהגים איטיים, ניתוקי טלפון ותקלות באינטרנט, וכל כיוצא בזה) הן המריבות שהתרחשו לאחרונה חדשות לבקרים בין עוגי לצץרץ, ובין ג'ינג'י לבנים.

כרגיל אני באמצע, מנסה לפשר ולהרגיע, לרכך ולפייס, ואם לא עוזר בטוב אני מתפרצת וצורחת עליהם שדי כבר עם זה!

לא שזה עוזר, אבל אותי זה מרגיע.

והנה, מאתמול אחרי הצהרים החלה הקלה, פתאום דברים הסתדרו להפליא. לא החזירו צ'קים למרות שחרגנו קצת - מי שהיה צריך להפקיד כסף בשבוע שעבר איחר - והבוקר נכנס עוד כסף מוקדם מהצפוי ופתאום היה די כסף לקנות אריזות ליערות הדבש (דחינו את זה כבר יותר מידי), והתור לבדיקת דם שהלכתי אליו הבוקר הלך מהר עד להפתיע, ותוך כדי הייתה לי שיחה חביבה ביותר עם האחות, ואחר כך, למרות שהכספומט שניגשתי אליו לא פעל זה יצא טוב כי הלכתי לכספומט במרכז, וככה היה לי תירוץ לקפוץ לחנות בגדים ולקנות לצץרץ חולצות לבית ספר, ולגלות להפתעתי שיש שם גם בגדים בדיוק לטעמי ולמידתי, ואפילו היה לי כסף לקנות אותם.... איך לא ידעתי על החנות הזו קודם?

דיברתי עם בעלת הבית הנחמדה והשמנמנה וקבעתי איתה שאגיע בקרוב לקנות עוד בגדים כי באמת אין לי מה ללבוש לאחרונה.

אחר כך דהרתי על הניסן הכסופה שלי למכון לעבוד עם הג'ינג'י. הוא קצת התפרץ עלי כי בזבזתי את המזומן שהוא היה צריך, והוא לא האמין לי שהבנק ייתן עוד, אבל אחר כך מיד התנצל, ביוזמתו שלו, אירוע נדיר ביותר בשמי הזוגיות שלנו, ואמר שטוב שקניתי כי באמת הגיע הזמן שאתחדש קצת.

גמרנו מהר את הרדייה (בלי שום עקיצה, אני פשוט אלופה!) ואחר כך הוצאתי מהבנק את הסכום שהיה צריך בלי בעיות, וכשחזרתי הצלחתי לשכנע את צץרץ כן ללמוד למבחן המתכונת בהיסטוריה למרות שלא בא לו כי הוא נכשל בעבר וזה הוציא לו את החשק, ובלי בעיות הדפסתי לו את הסיכומים ששלחה לו החרשנית של הכיתה, וכשעוגי חזר מבית הספר הוא וג'ינג'י התפייסו בלי התערבותי, הקלה עצומה אחרי המריבה הזוועתית שהייתה להם אתמול, והכי טוב – הבגדים שקניתי בלי למדוד (כי לא הייתה לי חזייה ומיהרתי) היו גדולים עלי! התברר שאני צריכה מידה קטנה יותר, יכול להיות טוב יותר?

מחר אני אקפוץ להחליף ואקנה גם את החולצה היפה הזאת ששמתי עליה עין.

ובכלל, מהבוקר אפפה אותי משום מה הרגשה טובה של מרץ ויעילות ושמחת חיים שדי חסרה לי לאחרונה.

בסוף אני באמת אתחיל להאמין באסטרולוגיה.