לפני כמה ימים קבלתי ממישהו סרטון שאמור להיות מצחיק.
בסרטון הראו כל מיני נהגים שניסו להחנות את הרכב שלהם באי הצלחה משוועת.
בשניים מהמקרים הנהג יצא החוצה והיה ברור שמדובר באישה. בשאר המקרים אי אפשר היה לדעת מה מינו של הנהג, חוץ מאשר במקרה האחרון, עורך הסרטון הודה בפרץ של הומור לא צפוי שהוא, אוי, לאותה בושה, גבר!
ממש יפה מצידו, לא?
בעיקרון אני לא מוצאת שום דבר מצחיק בלעג לאנשים. גם סרטי המתיחות שהיו נפוצים פעם לא הצחיקו אותי מעולם, וגם עוגות קצפת מוטחות בפרצוף מופתע לא נראות לי משעשעות במיוחד, אפילו אדם שמחליק על קליפת בננה לא הצליח להצחיק אותי. כשלמישהו כואב, או שהוא סתם מרגיש מושפל, או מתוסכל, או מבוהל, זה מעורר בי אמפטיה, לא צחוק.
אולי אני סתם דודה פולנייה חסרת חוש הומור, אבל במקרה של סרטון החנייה הזה לא רק שלא צחקתי, נעלבתי.
ופה המקום להעיר שיכול להיות שיש לנשים ראיית מרחב פחות טובה מאשר לגברים, ואולי הן באמת מתקשות בחנייה, אבל בעיקרון גברים נהגים הרבה יותר גרועים מנשים, תשאלו את חברות הביטוח והן ישמחו לספר לכם שגברים מעורבים ביותר תאונות, ולא סתם תאונות קטנות אלא בתאונות קטלניות שנובעות פעמים רבות מנהיגה פרועה.
אולי אני מתקשה לחנות ישר, כתבתי בתשובה לידיד הזה ששלח לי את הסרטון המרגיז, אבל אני אף פעם לא אנהג מהר מידי, לא אחזיק הגה בידיים אחרי ששתיתי, אף פעם לא אתעלם מתמרורים ומרמזורים, לא אעקוף קו הפרדה לבן ותמיד אזהר ואשמור על עצמי ועל הנהגים סביבי כי אני לא רואה במכונית פיצוי לזין קטן, אלא רק מכונה שצריכה להביא אותי בשלום מנקודה אחת לשנייה.
גם אחרי ששפכתי עליו את זעמי לא נרגעתי. הסרטון הזה (שאני כאישה חסרת ישע לא מצליחה להעלות לבלוג, ולא, זה לא יו טיוב) זעזע אצלי משהו שטרם נרגע.
כול מי שקורא אצלי מספיק זמן בטח שם לב שאין לי דעה מזהירה על גברים, אבל לאחרונה שמתי לב שחלק גדול מההומור של התרבות שלנו מבוסס על שנאת נשים, רצון לבזות, להשפיל, ללעוג ולזלזל בהן.
יותר ויותר קשה לי להתעלם מהיחס המבזה לנשים. לא די שיש פה קיפוח נשים (שקל להוכיחו במובן הכלכלי), יש גם תת תרבות חזקה מאוד (למרות שקיפותה לכאורה) שעיקרה הערמת קשיים על נשים, זלזול כלפיהן, בוז לתבונתן, הטרדה ופגיעה מכוונת ולעג לכל אישה שמעזה להיות פמיניסטית ועומדת על דעתה.
כל זמן שאת צעירה ונאה עוד נוהגים בך בסלחנות מסוימת, אבל אוי לך אם לא תשקיעי המון זמן וכסף בדיאטות ובטיפוח, לא תנסי להראות צעירה מגילך ותודי שאת מתעבת להיות עקרת בית (מלאכה משעממת, קשה, מעצבנת ולא משתלמת בעליל, אל תנסו את זה בבית) ונמאס לך לשרת את בני משפחתך העצלנים.
ואם גם תגידי בלי בושה שאת לא מעריצה גברים, ועוד תגדילי לעשות ותעזי לפרט בגילוי לב מה בדיוק מפריע לך בהם ישתלחו בך בלי רחמנות.
לאט לאט אני מגלה שיש המון גברים שלא אוהבים נשים, לא באמת. הם אומרים שהם אוהבים, אולי הם מאמינים בזה, אבל מה שהם באמת אוהבים זה לעשות איתן סקס, או לקבל מהן שירותים. הם גם נהנים מאוד להביט בהן בתנאי שהן מעורטלות ורזות, שתקניות וצעירות.
אין כמעט אף גבר שאין לו התבטאות מכוערת ומבזה כלפי נשים, אפילו בחור שצריך להתאשפז בבית חולים בגלל מחלה קשה מצליח להפיק מעצמו במצבו הקשה כמה אמרות שפר מתועבות על נשים מכוערות ועל אחיות שצריכות להיות יפות כדי לא לדכא אותו עוד יותר (ואחר כך הוא מתפלא למה אין לו חברה).
לא מאמינים?
חושבים שאני מגזימה?
באמת? אולי פשוט תקשיבו קצת למה שאתם אומרים לפני שאתם פוסלים את דברי?
בואו נתחיל בביטוי המגעיל הזה - כוסית - שגם נשים אמצו למרבה החלחלה. עוד לא השתכנעתם? הבה נצא לרחוב ונביט סביב. מה אתם רואים? בנות מדדות על עקבים דקים שאמורים להיות סקסיים, ובעצם הורסים להן את הגב. לבושות באופנה האיומה הזו של מכנסים עם גזרה נמוכה חושפת חריץ ישבן, רצוי בחוטיני - אופנה מכוערת ולא נוחה שלא מתאימה לאף בחורה שיש לה גזרה של אישה נורמאלית.
ואם מדברים על אופנה, מה זה הדרישה המטורפת הזו מנשים להיות רזות וחטובות ויפות ומטופחות, לא חשוב בנות כמה הן?
אם הייתי נוטה להאמין בקונספירציות הייתי חושדת שמישהו מעדיף שנשים יעסיקו את עצמן בדיאטות מטורפות ובמשקל שלהן שצריך תמיד להיות נמוך מידי במקום לחשוב קצת על דברים רציניים - תלוש המשכורת שלהן למשל, או העובדה שהן מבצעות את רוב עבודות הבית וכל עול הטיפול בילדים נופל בעיקר עליהן?
ושמתם פעם לב איך מתייחסים למישהי שלא מוכנה להיכנע לטרור האופנתי הזה? איזה קיתונות של בוז ולעג ישפכו עליה אם היא תהיה פחות ממושלמת, או סתם לא צעירה?
למה כל אחת שלא נראית כמו דוגמנית תזכה בכינוי דבע וכוניפה ותקבל יחס מבזה כאילו שהיא פושעת שעברה עברה חמורה.
למה לא שמעתי שמפנים בוז וזעם כזה כלפי גברים שמרביצים מכות, זה לזה או לנשים, נוהגים כמו מטורפים, או סתם רוצחים ופוגעים?
שמעתם היום על הילדים האלו שאנסו ילדות? שמעתי ונחרדתי עד עמקי נשמתי. ילדים בני שתים עשרה ושלוש עשרה אונסים ילדות אונס קבוצתי, איך זה יכול להיות?
אולי כי השנאה, הבוז, האלימות, התיעוב כלפי נשים, מחלחל מהמבוגרים לילדים, ואלו התוצאות?
ועכשיו הפוסט "המצחיק" הזה שהגיע למומלצים - סיפור נורא מצחיק על אחד שאשתו מדברת יותר מידי...
אוי ואבוי, איזה מסכן, ברור שהוא צריך להמציא מכונה מיוחדת שתוכיח לה שהיא פטפטנית, ואם היא, במקום להיות יפה ולשתוק כמו שבעלה דורש, תערים על המכונה אין ברירה אלא לרצוח אותה. זה מה שמגיע לה, לאישה שמעזה לדבר, ברור לכל שעדיף לשבת בכלא ולהתחיל לקיים סקס עם גברים מאשר לסבול אישה שיש לה דעה והיא מביעה אותה... הכול, רק לא זה.
תגידו, אני באמת אמורה לצחוק מהסיפור הזה? אם אני לא צוחקת מסיפור על גבר שרוצח את אשתו זה מעיד שאין לי חוש הומור?
אם ככה למה לא צחקתם כשאמרתי שגברים הם כמו כלבלבים שצריך לאלף אותם? אמרתי לאלף - לא להרביץ, לא לרצוח, לא לסתום את הפה, רק ללמד אותם להתנהג כראוי.
איכשהו כשחוש ההומור של נשים מופנה לגברים זה מעליב ושוביניסטי, אבל לכם מותר להגיד הכול כי זה נורא מצחיק להציג נשים כסתומות, בזבזניות, קשקשניות וחסרות ישע.
ולסיום אני רוצה להגיד שנשים שמלכלכות על נשים אחרות וטוענות שהן נחשיות, צבועות ורעות, מרגיזות אותי מאוד.
נכון, גם נשים לא מושלמות, הרי אף אחד לא מושלם, אבל לטעון שכל הנשים פסולות, ונשיות שווה לרוע ותככנות זה מוגזם לגמרי, לא נכון בעליל, ומעלה בדעתי את המשפט החכם כל כך – הפוסל, במומו פוסל.