הכל דבש

ההתנגדות העזה לבקשה להתקין מזוזות בבית ספר יהודי בארץ ישראל מוכיחה את אמיתותו של המשפט העתיק הזה.

מאז שהוקמה המדינה מנסה מיעוט חרדי דתי קטן לכפות על רוב חילוני גדול את אמונתו, ומנצל בנבזות את השיטה הדמוקרטית כדי לסחוט מהמדינה הטבות וכספים. הם לא היו זוכים להתנגדות כה עזה, וליחס חשדני כל כך אם לא היו מתנהגים כל השנים בנבזות כה רבה, סוגרים כבישים, משפילים הומואים ולסביות, ממאיסים את חייהם של גרים, או חסרי דת, מעמיסים קשיים על מתגרשים, ובעיקר מתגרשות, ועוד לא דיברנו על הנדנוד המאוס של בתי הדין הרבניים שנדחקים לחיינו בלי הזמנה, הניסיון לכפות בכוח שמירת שבת וכשרות, ולהציק למי שמעז לחיות כמו שהוא רוצה, להתחתן ולהיקבר בלי חותמת כשרות.

הם יכולים לנסות לרבע את המעגל, ולהתפלפל עד שפניהם יכחילו בניסיון להוכיח שהם כן תורמים למדינה, ושהם עגלה מלאה כל טוב, בעוד שכל מי שלא נוהג כמותם משול לחמור נבער, אבל אחרי שנים של השתמטות מעבודה ומהצבא, חיים על חשבון הציבור, התנגדות עיקשת וחסרת טעם של המפלגות הדתיות חרדיות לכל דבר מודרני ומתקדם (מי אמר שעון קיץ ולא קיבל?) השתוללות אלימה כל פעם שהם לא משיגים את שלהם, והתנהגות מתנשאת, פוגעת ומעליבה כלפי כל מי שלא מסכים לדעותיהם, הם הצליחו להמאיס את עצמם לגמרי על רוב הציבור.

למרבה הצער המאמצים שלהם לנכס לעצמם את הדת היהודית הצליחו יותר מידי, כיום קשה לציבור להפריד בין הקבוצה הקטנה, החשוכה והפנאטית הזו לבין הדתיים הלאומיים וזרמים פחות קיצוניים מהם, ובגללם נוצרה התנגדות עזה, ולפעמים לא הגיונית, למסורת היהודית שאמורה לאחד את כולנו ולא לפלג את הציבור, שזה למרבה הפלא בדיוק ההיפך ממה שהם רצו להשיג.

זו הסיבה היחידה לדעתי להתנגדות למזוזות (שלמעשה לא מפריעות לאיש), אבל מתוך הכרת דרכי החרדים - שבמשך שנים רבות כל פעם שנתנו להם אצבע, לקחו את כל היד, ולא היססו גם לנשוך אותה אם זה השתלם להם – נוצר מצב שכל פעם שהם מבקשים התחשבות ברגשותיהם הנטייה הטבעית היא להגיד לא תקיף ועצבני, ולהתחיל לחפש בחשדנות פראנואידית איפה פה המלכודת ומתי הם שוב יסדרו אותנו.

זה לא הוגן ובטח לא מנומס לנהוג ככה במיעוט, אבל זה מצב העניינים כיום בין חילוניים לדתיים, ועל כך הם יכולים להודות רק לעצמם.

אחרי שהבנתי שלא דייקתי בטענתי וכרכתי שלא בצדק גם את הדתיים הלאומיים בטענותי ובכך פגעתי באנשים שלא חטאו במאום ערכתי ותיקנתי את הפוסט כך שיהיה ברור שכוונתי לא לדתיים לאומיים שחיים בשלום עם החילוניים, אלא רק לחרדים.

ועוד באותו עניין - כל מי שעיניו בראשו יראה מיד שקשה למצוא בארץ בתים שאין בהם מזוזות, גם אצלי יש, והאמת היא שגם קשה למצוא פה חילוניים גמורים, רוב הציבור בארץ הוא מסורתי באופן זה או אחר, איש על פי מידותיו ונטייתו.

הג'ינג'י למשל שרוב השנה הוא חילוני גמור מקפיד על צום ביום כיפור ואני, למרות שאני אדישה לגמרי לדת, נרתעת מעירוב של בשר וחלב, וסולדת מאכילת אוכל לא כשר. צץרץ הוא המחמיר בינינו ומאז הבר מצווה שלו הוא מקפיד מאוד על כשרות ונראה שיש לו משיכה למצוות הדת ואני משתדלת לא להכשיל אותו ולעזור לו. כל זמן שמידת הדתיות של אדם היא עניינו הפרטי והוא לא חושב שבגלל הכיפה על ראשו זכותו לבוא בדרישות למי שלא חולק את השקפותיו אין לאיש זכות לבוא אליו בטענות.