הכל דבש

אני מודה, מאז שהתחלתי לצפות בעונה החדשה של כלבוטק על שלל הרמאים והנוכלים בה התחלתי לחשוש מצ'קים דחויים ועסקאות שבהן אתה צריך לסמוך על אנשים ולא יוצא עם הסחורה ביד.

בסיוטיי ראיתי איך אנחנו ממתינים עד בוש לדלת המובטחת ונשארים בסוף בלי הכסף ובלי הדלת שהזמנו אבל לפני יומיים (שבועיים לפני הזמן המיועד) קיבלנו טלפון והתבשרנו שהדלת שלנו מוכנה ואתמול הגיע בחור נחמד והרכיב אותה והנה היא פה במלוא הדרה.

אנחנו מרוצים מאוד וכבר מתכננים להחליף את הדלת לפטיו לדלת חדשה שתהיה תואמת לדלת הכניסה.

עוד בשורה משמחת היא שסוף סוף אחרי היסוסים ודחיות וחיבוטים ממושכים עוגי נכנע לצה"ל וקיבל עליו את הדין והוא יהיה מורה חייל.

הוא נורא רצה להיות לוחם אבל הקב"א שלו לא היה גבוה מספיק ולדעתי בצדק.

הוא קצת עצוב וקצת מאוכזב ואני לא.

מספיק שלילי הייתה לוחמת, וכנראה שגם צץרץ יזכה להתרוצץ עם נשק ועם סכין בין השיניים כמו שתמיד רצה. הוא דיבר על שייטת 13 עוד לפני עניין המשט ההוא וכיום הוא משוכנע עוד יותר שעליו להגיע רק לשם, ומוכן להתפשר רק על סיירת אחרת, אבל העיקר הקרביות. כמו שאני מכירה אותו הוא גם יגשים את משאלתו, אז לפחות שעוגי לא יהיה כל כך קרבי, לא יקרה כלום, לא כולם יכולים להיות לוחמים.

אני מקווה שיום אחד אולי בעוד עשר שנים אולי פחות הוא יבוא ויודה שצדקתי ושלחנך וללמד אנשים זה חשוב לא פחות, ואולי יותר, מאשר להילחם באויב.