הכל דבש

סוף סוף זה קרה - צץרץ בן שמונה עשרה!

אימצנו אותו ואת אחיו הגדול שלושה שבועות לפני שמלאו לו שלוש. והנה, חלפו להם חמש עשרה שנים והזאטוט החמוד והשמנמן נעשה גבר רציני. בחור מקסים ומלא ביטחון, אחראי ורציני ולדעתי גם יפה תואר.

אנחנו גאים בו ונהנים ממנו מאוד וסומכים עליו בכל דבר וכל פעם נדהמים מחדש לראות כמה הוא גדל והתבגר בשנים האחרונות.

אני לא אפרסם את התמונה שלו כי הוא שונא את זה אבל תמונה מהילדות שלו אפשר.

ועוד תמונה שאני מאוד אוהבת שצילמנו בטיול לתבור

הלכנו איתו למסעדה ובילינו יפה, אבל בערב ג'ינג'י נסע לתת מים לכוורות שלו וגילה שעשו ריסוס באבטיחים בלי להודיע לו קודם ומתו לו שש עשרה כוורות.

ככה זה בחיים - שמחה ועצב מתערבבים זה בזה.

 ג'ינג'י חזר הביתה עצוב ומדוכא ואמר שהוא הרגיש כאילו תקעו לו סכין בלב ולא העז לצלצל לאימא שלו לספר לה כדי שלפחות הלילה היא תישן בשקט.

 כוורות הן סך הכל קופסאות עץ שמונחות בשדה, פגיעות מאוד וקל לגנוב אותן או להזיק להן. אף אחד לא מוכן לבטח אותן ואין דבוראי שלא קרה לו מקרה כזה או גרוע ממנו. גם לנו כבר גנבו כוורות ושרפו אותן ופעם עדר פרות עבר דרך הכוורות ופרה אחת הפכה כוורת.

צריך להיות מוכן לדברים האלה ולא להתייאש, אחרי שנגמור את הקמת המכון נקנה מלכות חדשות ונשקם את הכוורות שנפגעו.

צץרץ נסע אחר כך עם ג'ינג'י לצלם את הנזק, נפגעו דווקא הכוורות שנמצאות מול האקליפטוסים, הם פורחים בחורף והדבש שמופק מהם הוא עם טעם וארומה מיוחדים ובשבילו שווה להתאמץ ולרדות בחורף למרות שבדרך כלל הרדיות הן באביב ובקיץ. אנחנו נחזיר לשם את הכוורות בקרוב והחורף יהיה דבש אקליפטוסים חדש.

ובינתיים, מאחר שיש המון שאלות ועניין בעיסוק שלנו בכוורות החלטתי לפתוח בדה מרקר בלוג מיוחד למכון הדבש. יש המון חומר תיאורטי בנושא שאני אעלה לבלוג וכבר עשיתי גלריה עם תמונות נהדרות שנוגעות לכוורות ולדבש.

כל מי שהנושא מעניין אותו מוזמן להיכנס ולצפות.