הכל דבש

אני עומדת ומנסה להחליט מה להכין לצהרים ופתאום ריח מוזר של שריפה, ואחר כך טלפון מצץרץ - תזיזי מהר את המכונית יש אש בואדי. קודם הזזתי את הרכב לרחוב למעלה ואחר כך רצתי הביתה תפסתי את המצלמה והתחלתי לצלם.

רעש נוראי, מטוסים צהובים חוזרים והולכים, ריח של עשן, צעקות של שכנים.

מזל שפעם לפני שנים ג'ינג'י הכין צינור כיבוי אש ונתן לשכנה מפתחות.

המטוסים עדיין טסים מעלינו, הריח עדיין חונק, לא יודעת מה יקרה, זה ממש מתחת לבית שלנו, ביער מתחת לתיכון, לפי האש זה כמעט בגן לאומי בית שערים.

המטוסים הקטנים והצהובים הצליחו לחנוק את האש לפני שהגיעה לבתים.

עכשיו כבר שקט.

אני מותשת לגמרי, התרוצצתי עם מצלמה בכל מקום, הרגעתי את אימא שלי שהכל בסדר וסירבתי להתפנות לבית של הורי שרחוק יותר ממוקד השריפה.

אם היה צורך הייתי הולכת אבל רק אם ממש לא הייתה ברירה.

עכשיו הכל רגוע. הולכת לנוח קצת.