הכל דבש

מייל שקיבלתי מחברה ללימודים - אלוקים אבינו, היכנס אל ביתי והסר כל מחלות ודאגות לבי . בבקשה הגן ושמור על משפחתי. אמן.

זוהי תפילה בעלת משמעות מאוד חזקה. אנא העבר ל 12 אנשים כולל אותי. ברכה תבוא עליך בתוך מספר דקות: עבודה חדשה, נישואין, בריאות ופרנסה.

אני לא מאמינה בעניין הזה של תפילות, ובטח לא באינטרנט אבל זו תפילה יפה ומתאימה מאוד למצב שלנו.

אתמול היינו שוב אצל עוגי, הוא שוהה כבר שלושה שבועות בבית חולים, הלסת שלו מתאחה יפה, הורידו את הברזלים מהשיניים, אבל הפצע של חדירת הכדור מסרב להחלים.

עדיין יש שם דלקת ומוגלה והוא עדיין לא יכול לאכול, רק לשתות. הוא מחובר לזונדה ולעירוי ועדיין מתקשה לדבר כי הפצעים בחלל הפה עוד לא החלימו.

הרופאה הסבירה לי שבגלל שהוא נפצע בשדה המקום הזדהם והוא מחלים לאט מאוד.

עוגי מקבל אנטיביוטיקה דרך האינפוזיה, חולם על אכילת אוכל מוצק ומשתדל להיות סבלני ולהמתין שהמצב ישתפר והוא יוכל להשתחרר.

בינתיים בא פסיכולוג לשוחח איתו מידי פעם, ויש גם עובדת סוציאלית של המחלקה שבאה לבדוק מה איתו. יש לו טלוויזיה, והצבא מספק לו עיתון, וכמובן שהמשפחה וחברים באים לבקר אותו כל יום ולוקחים אותו מידי פעם לסיבוב בחוץ, לראות את הים שנשקף מבית החולים ולנשום קצת אוויר, ועדיין הוא תקוע רוב הזמן בחדר קטן עם מחשב נייד ועם המון חוסר ודאות ופחדים, ואוכל את עצמו כי הוא יודע טוב שהכל באשמתו.

ההורים הביולוגיים שלו וגם אחיו החייל באים לבקר כל יום, וגם אנחנו באים כמה שאפשר, והיום גם הורי נוסעים אליו לביקור. אנחנו מנסים לעודד ולתמוך ומחכים לטוב.

אתמול כשביקרנו אצלו ביקשו מאיתנו לצאת כדי שיוכלו לשטוף את הרצפה. ניצלתי את ההזדמנות וקפצתי לקנות עיתון בקניון הקטן של רמב"ם וכמעט בלי כוונה נדדתי לחנות הבגדים וקניתי לעצמי חלוק שכבר מזמן הייתי צריכה לקנות ומשם נסחפתי לקנות עוד קצת בגדים.

אולי הגזמתי קצת בחגיגת הקניות, אבל זה עשה לי טוב על הלב, וזה לא היה סתם בזבוז כי באמת הייתי צריכה עוד קצת בגדים. מאז שהתחלתי לעבוד אני זקוקה ליותר בגדים כי אני מבקרת כל הזמן אצל אנשים ואני לא יכולה להסתובב כל היום בג'ינס מרוט ובחולצה ישנה.

גם החלוק הישן שלי כבר עתיק ומסכן ואפילו ג'ינג'י שבדרך כלל לא שם לב לדברים כאלה הפציר בי להחליף אותו כבר.

חוץ מזה אין הרבה חדש, אני עסוקה מאוד, רצה מפה לשם, נרדמת מוקדם וקמה מוקדם, ולא מצליחה לקרוא שום דבר, בקושי מרפרפת על הכותרות בעיתון.

אני מקווה שהעניין הזה ישתפר כי אחרת אין לי מושג איך אוכל לצלוח את הסמסטר הבא במכללה.