הכל דבש

כבר שנים אני משמיצה את פסח ומספרת כל פעם מחדש כמה אני לא אוהבת את החג הזה שמשעבד נשים, ומתיר לכל הסובלים מהפרעות אכילה לחגוג, ולהאכיל בכשר לפסח אפילו פרות חפות מפשע.

החג הזה הוא גם חגם של כל האובססיבים. כל אנשי ה-  OCD יכולים להתפרע בו חופשי ולמרר את חייהם של אנשים שרק רוצים להגיע בשלום ליום העצמאות.

מתוך עיקרון אני דווקא לא מנקה בפסח וממתינה בתבונה עד שתיגמר הפריחה הזו שצובעת בצהוב כל משטח פנוי בבית, וגם בחוץ, ורק אז עושה ניקיון יסודי, אבל לאט ומתי שנוח לי, ולא בגלל שברדיו אומרים שההכנות לחג בעיצומן.

אגב, גם מי שאוהבת שהבית שלה נקי ומצוחצח לקראת החג, ולא אכפת לה לטרוח ולנקות ולבשל - ככה היא נכנסת לאווירת החג - חייבת להיזהר ולא להשתגע כדי שתגיע לשולחן הסדר בריאה ושלמה, ורצוי גם לא מותשת מעייפות.

הפרזה בכל דבר זה עניין לא רצוי ולפעמים מסוכן, רק אתמול נפלה אחת מהנשים שאני עובדת אתן מסולם והגיעה לבית חולים, והשכנה שלה סתם נפלה במטבח וסדקה את עצם הזנב.

לאלוהים פתרונית למה שתי אלמנות לא צעירות, ולא בריאות מנקות את הבית כמו מטורפות למרות שהן עושות את הפסח אצל הבנות שלהן?

גם הבחורה שאני עובדת אתה נכנסה לשגעת פסח וכל מה שהיא מסוגלת לחשוב עליו זה מה היא תבשל לפסח (היא מארחת השנה) וכמה דברים היא עוד צריכה להכין ולקנות ולעשות.

תרגיעו, זה רק ערב אחד בשנה, לא צריך להשתגע בגללו.

מרגיז אותי גם שכולם עושים קניות כמו מטורפים, כולה יום אחד של חג, אף אחד לא הטיל עלינו מצור, ולא עומדת לפרוץ מלחמה, אז תרגיעו עם הקניות המיותרות הללו, אתם לא אמורים לאכול יותר רק בגלל שזה פסח, למעשה מומלץ לאכול פחות, לא שמישהו מקשיב להמלצות שלי.

השנה הולך להיות לנו פסח במהדורה מצומצמת וקצת עצובה. בהתחלה עוגי הודיע לי שהוא עושה את החג אצל אימו הביולוגית, וכמה ימים אחר כך גילה שהוא החליט בעצם לעבור לגור איתה. הוא משתחרר היום, בערב הוא יגיע לקחת את הבגדים והחפצים שלו, ואת הלפטופ החדש שקנינו לו (בשותף עם הורי) והחדר שלו, שצבענו וסידרנו מחדש לכבוד חזרתו הביתה יישאר ריק.