הכל דבש

היום אני בת 55 מזל טוב לי!

אני משתדלת מאוד לשמוח למרות שאני לא מרגישה כל כך חגיגית מאז גיל חמישים אני מתקשה להתרגש בימי הולדת, מה יש לשמוח על זה שאני קשישה?

נו, מילא, אומרים שהחיים מתחילים אחרי גיל ארבעים, ושחמישים זה השלושים החדש אז בסדר, נשמח...

בקיצור, די להיות פולניה מרת נפש. אני צריכה לשמוח שהגעתי לגיל המופלג הזה ושקיבלתי במתנה חצי מרדסדס (שאני פוחדת לנהוג בה), שבקרוב אקבל במתנה בוילר חדש, (הישן נפח את נשמתו לפני כמה ימים) והכי טוב, שהיום שילמנו את התשלום האחרון על הלוואה שאנחנו גוררים כבר יותר מידי שנים.

זהו, מספיק עם הסיכומים, תאריכים זה לחלשים, הגיע הזמן להתאושש ולהירשם סוף סוף לקורס פילאטיס כמו שהבטחתי לאימא (זו המתנה שלה בשבילי ליום הולדת) ולהמשיך עם החיים בשיא המרץ, קדימה עד הסוף המר, כי הרי מה כמה שאני לא אתאמץ חיה אני לא אצא מהחיים האלה.

סליחה על המורבידיות, זה בגלל היום הולדת, עד מחר זה יעבור לי.