הכל דבש

השנה אני כנראה אעשה את הסדר בבית, במיטה, רק אני וכרית החימום שלי. שנים קיטרתי על ליל הסדר המעצבן ועל הריטואל המעיק של ניקיון ובישולים לחג.

חלמתי להיפטר מהעול הזה והשנה הגשמתי את החלום אבל באיזה מחיר ) :

בשבועות האחרונים למדתי המון על כדורים נגד כאבים וסוגים שונים של כאבי גב, גיליתי עד לאן בדיוק מגיע סף הכאב שלי ועד כמה אני משועבדת למסורת ומוטרדת מבלגן ומלכלוך.

אז כן, יש לי סף כאב גבוה מאוד ואני מוכנה לחצות אותו שוב ושוב רק כדי לא לראות סביבי בלגן ולכלוך. אולי אם הייתי קצת יותר אדישה לאבק מצבי היה משתפר מהר יותר.

למדתי לחלק את הכוחות שלי בצורה הגיונית יותר ולפעול לפי סדר עדיפויות. היה לי קשה להחליט מה חשוב יותר, לפרסם עוד פוסט או לשאוב את השערות של הכלבה מהרצפה. מה שלא החלטתי הרגשתי מתוסכלת.

ועוד דבר טוב אחד שיצא מכאב הגב הארור הזה, גיליתי שהחבר החדש של לילי הוא בחור חרוץ שמיטיב לשטוף רצפות ולבשל. אני מקווה שאזכה לפגוש את אימו יום אחד ולשאול אותה איך היא הצליחה ללמד את הילד להיות עקר בית חרוץ כזה. במחשבה שנייה אולי כדאי לי גם לשאול את לילי איך היא שכנעה את הבחור לבוא אלינו לביקור ולעזור בניקיון במקום לצאת לבלות? אני אף פעם לא הצלחתי לעשות דבר כזה עם אף אחד מהגברים שהכרתי.

מאחלת לכולם חג שמח וכשר, טעים ונעים, ותשמרו על הגב שלכם, עוד תצטרכו אותו בעתיד.

כתבתי את הפוסט הזה בשביל הנושא החם אבל בגלל תקלה במערכת אני לא מצליחה לשייך אותו לשם, מילא, עוד תקלה אחת בחיי כבר לא תשנה הרבה.