הכל דבש

ראיתי תוכנית בערוץ דוקו שדנה בויכוח שעוד לא נגמר בין הדארווינסטים לבין אלו שמאמינים בבריאה תבונית.

בריאה תבונית זה בעצם האמונה שיש אלוהים, והוא זה שברא את העולם, אולי לא בדיוק כמו שכתוב בספר בראשית אבל סוג של... הם מסרבים להאמין שהעולם הכל כך נהדר ומורכב שלנו נברא רק בעזרת הברירה הטבעית, ומתעקשים שהייתה יד מכוונת שהתחילה הכל, כי אחרת איך זה שהעולם שלנו נפלא ומסובך כל כך?

המראיין התלונן על העריצות של המאמינים בתיאוריה של דארווין שמסרבים לקבל דעה אחרת ושאל איזה מלומד (ששמו נשמט מזיכרוני) אם הוא מאמין באלוהים. וראיתי איך הוא מתכווץ בחוסר נעימות כשאותו מלומד - אתאיסט מושבע - שפך אש וגפרית על אלוהי הברית הישנה (תנ"ך בשבילכם) ואמר שהוא מצטייר כטיפוס קנאי, חסר חוש הומור, קטנוני ועריץ – בהחלט לא דמות שראויה להערצה. גם אלוהים של המוסלמים, הנוצרים או כל דת אחרת לא עשה לו כלום. את כולם הוא ביטל בהבל פה כהמצאה ילדותית ופרימיטיבית.

המראיין שנואש ממנו שאל, "תגיד, מה יהיה אם אחרי שתמות יתברר לך שטעית – יש אלוהים, ואלוהים יקבל את פניך וישאל, סטיבן, איך יכולת להיות עיוור וטיפש כזה? למה לא האמנת בי?"

סטיבן לא התבלבל ואמר שהוא היה עונה לאותו אלוהים שהוא אשם כי הוא לא הביא די הוכחות לקיומו.

המראיין התעצבן והתחיל למנות את כל פלאי העולם כהוכחות חותכות לקיומו של אלוהים שרק עקשן כאותו סטיבן לא רואה בהם הוכחות.

לצערי הייתי חייבת לצאת, היו לי המון סידורים היום, ולא ראיתי את המשך התוכנית, אבל בעודי נוסעת לפה ולשם, טרודה בסידורים שלי, מצאתי את עצמי מנהלת שיחה נוקבת עם אלוהים – אלוהים של הברית הישנה כמובן, כי רק אותו אני מכירה הכרות אינטימית עוד מילדותי, וחוץ מזה, עם כל הכבוד לנוצרים ולמוסלמים הוא היה שם קודם, לפני אללה או גוד וכל השאר.

חשבתי לעצמי שאם אני אפגש, אחרי מאה ועשרים, עם אלוהים, אני לא אתן לו צ'אנס להטיף לי כי מיד אתנפל עליו בטענות ובמענות, ואבוא איתו חשבון על כל העוולות שראיתי ושמעתי עליהן, כולל כל שפיכות הדמים והפשעים שמסופר עליהם בתנ"ך.

ומה יענה לי אלוהים? הוא בטח יזכיר לי שאני מדברת שטויות כי רוב הדברים הרעים שקרו, ועדיין קורים בעולם, הם דווקא מעשה ידינו לא להתפאר.

בני אדם מחרחרים מלחמות

בני אדם מזיקים אחד לשני

בני אדם הורסים את הסביבה

בני אדם עוברים ברגל גסה על כל עשרת הדברות ועוד יש להם חוצפה להאשים אותי יטען אלוהים, ועלי להודות שבצדק – הוא נתן לאנשים זכות בחירה, והם בחרו פעמים רבות מאוד ברע במקום בטוב ואגב הוא בטח יוסיף ממורמר, מתי בדיוק אמרתי להם לא לשים גבינה על בשר? או ללכת עם פרוות על הראש? או לא להקשיב לנשים שרות? הכל המצאות שלכם ובסוף אני אשם? איך זה יכול להיות?

צודק, מה שנכון נכון.

במה עוד אני יכולה להאשים אותו אם ככה? אה, אני יודעת! בהנדסת אנוש לקויה.

לא יכולת לעשות עבודה קצת פחות רשלנית? אני אטען, תראה כמה אנשים סובלים מכאבי גב, מעודף משקל, מלחץ דם גבוה, מבעיות לב, ראיה ושאר צרות רפואיות שרק המחשבה עליהן מדכאת אותי. לא יכולת לבנות אותנו חזקים ועמידים יותר?

אני מניחה שאלוהים יענה שהוא דווקא כן ברא אותנו חזקים ועמידים, והגוף שלנו הוא מכונה מופלאה, פשוט נזר הבריאה, אבל מה הוא אשם אם אנחנו לא ממלאים את הוראות היצרן? אנחנו אוכלים יותר מידי, לא עושים מספיק פעילות, לא שומרים על גופינו כמו שצריך, וכשהוא מתחיל לזייף בגיל חמישים אנחנו מתלוננים ומקטרים ומאשימים אותו, שוב...

ואז נכנסתי לרופא שהזכיר לי שוב שאם לא ארד במשקל אמשיך לסבול מכאבי גב, ושלח אותי לעשות קולונוסקופיה, מה שבהחלט הוסיף עוד כמה טענות לרעת אלוהים. מזל שהוא לא קיים.