הכל דבש

אבו אלמוג העביר אלי את השרביט ועכשיו אני אמורה לספר דברים שלא יודעים עלי בישראבלוג. זה קשה מאוד כי אני כותבת בלוג מזה שנים רבות וסיפרתי על עצמי הכל, כמעט.

מצד שני, מאז שקיבלתי שרביט לראשונה חלפו ארבע שנים והמון שינויים חלו בחיי. אני אסקור אותם אחד לאחד:

אחרי הרבה שנים של עבודה כשכירה אני עצמאית, מנהלת יחד עם בעלי את מרכז המבקרים והמכוורת שלנו, עובדת קשה מאוד ולא מקבלת משכורת מסודרת אבל יותר לא צריכה לרוץ לעבודה ולחתום שעון ואני מאושרת.

שברתי רגל בחורף 2010 הרגל לא התאחתה לגמרי בסדר ומאז אני קצת איטית יותר ומתקשה להתרוצץ כמו פעם.

יש לי דלקת פרקים כרונית ואני לוקחת סטרואידים וצריכה לעשות בדיקות דם כל כמה חודשים כדי להיות בטוחה שהכל אצלי בסדר, ובכלל הבריאות שלי שתמיד הייתה טובה החלה להתדרדר לאחרונה. אני נאבקת להמשיך להיות פעילה למרות הקשיים. הולכת עם הכלבה פעם ביום, עושה פילאטיס, מתאמצת לא לאכול יותר מידי ולהתרחק מאוכל מתוק ושמן, ומנסה לשרוד את הקיץ למרות גלי החום של גיל המעבר בלי לקחת הורמונים.

הבת הגדולה שלנו השתחררה מהצבא (שירתה בנח"ל כלוחמת בקרקל) וכיום היא גרה בגרעין של תנועת דרור ועובדת כמדריכה בנוער העובד. אני וג'ינג'י וגם הסבא והסבתות שלה היינו מעדיפים שהילדה תפסיק להיות אלטרואיסטית ותורמת ותתחיל לעשות לביתה. ללמוד ולחשוב על העתיד, אבל נכון לעכשיו היא מתעקשת ללכת בדרך שלה.

למדתי עריכה לשונית במשך שנתיים וכיום יש לי תעודה של עורכת לשונית מטעם מכללת אורנים אבל אף אחד לא מוכן להעסיק אישה בת יותר מחמישים ולכן אני ממשיכה בעסקי הדבש שהם הרבה פחות מתוקים מכפי שאפשר לחשוב וכוללים בעיקר עבודה פיזית קשה, ועוד עם הבעל.

הבן האמצעי שלנו, עוגי נפצע בצבא ואיבד עין וכיום הוא גר בבית, לומד בקורס בישול ומקווה לעזוב את הבית אחרי הלימודים.

צץרץ – התינוק המשפחתי שלנו הוא כיום צנחן, הוא עדיין חמוד אבל כבר מזמן לא תינוק.

למרות הסלידה שלי מכל העסק הזה של פייסבוק אני מנהלת דף פייסבוק בשביל 'יערת הדבש' העסק המשפחתי שלנו.

אחרי שנים רבות של פחד מכלבים, בעיקר גדולים, התחלתי לגדל די בעל כורחי גורת רוטווילר מעורבת והתאהבתי. הפסקתי לפחד מכלבים ואני מטפחת ומפנקת את הגורה המגודלת שלנו בצורה שמפתיעה אפילו אותי.

מאז המחאה של הקיץ שעבר אני קוראת בעניין גדול כתבות כלכליות ומנסה ללמוד ולהבין ככל האפשר בנושא. ובכלל, כיום אני קוראת הרבה פחות ספרים ורומנים ומשקיעה זמן רב בקריאה באינטרנט. קוראת בבלוגים ובאתרי חדשות וגם בפורומים שונים. אם הייתי צעירה ובריאה יותר אולי הייתי נעשית מהפכנית כמו דפנה ליף. 

 אני מעבירה את השרביט לאלה אולי זה יגרום לה לעדכן יותר.