תודה לכל המגיבים והמברכים, בדרך כלל אני עונה אישית לכולם אבל הפעם אין לי פנאי. רק בקושי התחלתי להתאושש ואפילו הצלחתי לאכול קצת אחרי שלושה ימים של צום וג'ינג'י שרק חיכה בסבלנות לרגע המתאים נפל למשכב, בוחר את הרגע ההולם בערמומיות גברית טיפוסית.
בניגוד אלי הוא נעשה עוד יותר זללן, ואם לא די בזה הוא חולה רעשני ביותר. מתעטש ומשתעל ומנגב ללא הרף את האף... אין רגע שקט ממנו ומסימני המחלה שלו.
ואם לא די בכך אז הכלבים בריאים להכעיס ודורשים את הטיולים הרגילים שלהם
שמעתי על כלבים שמסרבים לצאת החוצה בקור ובגשם. הכלבים שלי דווקא פורחים בקור ולא מוטרדים כלל מגשם.
אני יכולה להוסיף עוד ועוד תיאורים מזעזעים על טיולים בגשם ובערפל בעוד בעלי שוכב לו בנחת מתחת לפוך ועוד מעז להתלונן שהוא סובל אבל למי יש זמן?
במקום זה אצרף כמה תמונות להמחשה ואניח לכם לדמיין את הזוועה לבד.
יוצאים עם שחר
ערפל
וקצת שמש בדרך חזרה