הכל דבש

זה הבית שלי, שימו לב לברוש הענק בצד שמאל

וככה הוא נראה מאחורה, מצד הואדי

הברוש הזה היה בחצר מאז ומתמיד, שתלו אותו הדיירים הראשונים של הבית כשהוא עוד היה קטן וצנוע ואנחנו קיבלנו אותו עם הבית שלנו. הוא קצת האפיל על החצר הקדמית שלנו אבל התרגלנו אליו והשלמנו עם קיומו.

בזמן האחרון הוא התחיל להשמיע קולות חריקה מבשרים רעות וגם אחרי שהורדנו מעליו את הבוגונוויליה שטיפסה עליו הוא המשיך לחרוק ואפילו התפצל לשניים.

התחלנו לדאוג יותר ויותר ובחורף האחרון הבנו שזה מתחיל להיות מסוכן ולבסוף הזמנו פועלים וכרתנו אותו. זה ארך כמעט יומים ובשלבים מסוימים היינו צריכים לצאת מהפטיו כי הדלת הקדמית הייתה חסומה אבל מהיום אין יותר ברוש. הוא נכרת לגמרי ורק אז גילינו שלא סתם הוא חרק, הוא היה רקוב באמצע.

עכשיו החצר המסכנה שלנו נראית כמו אחרי פוגרום, הגדר מקומטת והוורד שגדל בפינה נשבר. כל האדמה מכוסה שבבים ויש ריח חריף של עץ כרות. את הגזם פינו הפועלים. את העץ עצמו נתנו לשכנה שלנו שיש לה קמין עצים ועכשיו צריך להתחיל להתרגל לנוף החדש ולחיים בלי הברוש.

הכורת במלאכתו

אי אפשר לצאת החוצה, הכל מלא גזם

פתאום רואים את הבית של השכן מעלינו