הכל דבש

אחרי שכמעט שנה רק עבדנו יום ולילה, כולל שבתות וחגים, יצא לנו רצף של טיולים. הטיול בחיפה נקבע מזמן וכמעט שכחנו עליו אבל "סביבתנו" המעולים שלחו מייל והזכירו לנו שקבענו פגישה.

כמעט ביטלנו כי מה טיול עכשיו, ביום ראשון? אבל בסוף התעשנו ויצאנו ולא הצטערנו. היה טיול מאלף ומחכים וחזרנו עייפים ומרוצים.

היינו בשכונת כבביר ולמדנו על יחודה, היינו בטיילת לואי על הכרמל ושמענו סקירה מרתקת על הבאהיים, נסענו לסטלה מאריס ומשם ירדנו ברגל עד למערת אליהו, ומשם הגענו לואדי ניסנס. אכלנו ארוחה מצוינת במסעדת 'עין הואדי' ששוכנת בבנין מעניין ומשופץ לתפארה ואז, שבעים ומרוצים, צפינו בתהלוכה.

חבורה גדולה וצוהלת של נוצרים ערבים ופה ושם נצפו גם מוסלמים הובילו את הפסל של גבירתנו של הכרמל מכיכר פאריז עד למנזר סטלה מאריס, זכר למסע שעשה הפסל במלחמת העולם הראשונה מהמנזר לעיר התחתית, שם הוטמן מפחד שהטורקים יפגעו בו. הוא הוחזר בשלום אחרי שהבריטים כבשו את הארץ ומאז עושים כל שנה תהלוכה ומחזירים אותו כל פעם מחדש (ובעצם מחזירים העתק שלו ששוקל מן הסתם פחות, אבל העיקר הכוונה והתהלוכה השמחה) וכל העיר חיפה שמחה וצהלה.

חיפה עיר יפה מאוד, עם היסטוריה מעניינת ויש בה יצוג מכובד לארבע דתות (מוסלמים, נוצרים, יהודים ובאהאיים) וכולם חיים יחד בשלום ומכבדים אחד את השני. על פי המדריך המלומד שלנו, ארנון דנצ'ו, הבאהאיים והדרוזים הם בעצם דתות שהתפצלו מהמוסלמיים המקוריים, קצת כמו השומרונים (ויש שיגידו החרדים) שהתפצלו מהיהדות ובעצם כולם, כולל היהודים, נסמכים על אמונות פאגניות. מערת אליהו למשל קשורה כנראה לפולחן של אל השמש הליוס ששמו מזכיר מעט את השם אליהו.

פה אחד החלטנו שאם בעצם כל הדתות הן ואריציות של אותו הדבר אז הכי כדאי להיות באהאי, דת נחמדה שווה לכל נפש עם דגש חזק על אסתטיקה ויופי, מה רע?

ג'ינג'י שוקע בהרהורים על רקע השנדוליר המפואר במסגד האחמנג'ידי בכבביר

הנוף משכונת כבביר הממוקמת בדיוק מעל בית הקברות בחיפה

הגן הבאהאי

יורדים למערת אליהו, חם אבל הנוף מרהיב

הבתולה חוזרת לסטלה מאריס, בעגלה המובילה אותה הושיבו ילדות קטנות מחופשות למלאכים