להיות בעל כלב ועל אחת כמה וכמה בעלת שלושה כלבים זה קצת כמו להיות שוב אימא לילדים קטנים. כמו ילדים כלבים זקוקים לסדר יום קבוע, אי אפשר לצאת מהבית בלי לחשוב מה יהיה עם הכלבים, מי יטפל בהם אם נעדר יותר מכמה שעות, וכמו ילדים גם הם זקוקים בילוי אחר הצהרים עם חברים. בשביל זה יש גינת כלבים.
לצערי בקריה שלנו יש רק גינת כלבים אחת קטנה מידי ורחוקה מידי אבל למזלנו יש לנו שמורת טבע רחבת ידיים וגן לאומי ממש מתחת לבית. במשך היום הגן שייךלמבקרים ולמטיילים אבל אחרי שש בערב השערים נסגרים ולמקום מגיעים בעלי הכלבים ומידי פעם חתןכלה אחד או שניים שבאים להצטלם על רקע העתיקות הפוטוגניות של בית שערים.
כבר משעה חמש בערב הכלבים מתנערים משנת הצהריים שלהם ומתחילים לפטרל סביבי בחוסר מנוחה. הם מתאפקים בקושי עד שאני שותה את הקפה של אחר הצהרים אבל ברגע שאני מניחה את המאג בכיור וגורבת את הגרביים הם נתקפים תזזית ולא נרגעים עד שאני נועלת נעלי התעמלות ואנחנו שמים את פעמינו החוצה, לטיול.
אנחנו עושים סיבוב ארוך בשדות ומסיימים אותו בדשא של בית שערים, שם אנחנו נפגשים עם כל החברים והחברות, קופצים ומשתעשעים ונהנים עד שמתחיל להחשיך ואז אנחנו הולכים הביתה לארוחת ערב ולמנוחה.
נו, מתי נגיע?
לטיול יצאנו
שלום חברים, מה שלומכם היום?
כמה דשא!
צמאים נורא אחרי המשחק
התעייפתי, תנו לשאוף רוח
גם אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: