כפי שכבר סיפרתי פעם אנחנו מתמודדים
בבית משפט עם ביטוח לאומי שלא שילם לעוגי הבטחת הכנסה בזמן שהיה תלמיד בקורס
הבישול. יש להם תקנות פנימיות מוזרות, שאפילו השופט לא הצליח להבין, ובהן כתוב שמי
שלא מצליח להשיג עבודה תוך כדי לימודיו לא יקבל הבטחת הכנסה. הקצבה הזו שמורה משום
מה דווקא למי שכן השיג עבודה. השופט תהה בנוגע לעניין והתברר שביטוח לאומי סבור
שהוא לא חייב הסברים לאף אחד, ונוהג כמין מדינה בפני עצמה, יש לו את החוקים
הפרטיים שלו שהוא שומר חבויים עמוק באינטרנט, וגם מי שמצליח להגיע אליהם לא מבין
מהם כלום אלא אם כן הוא עורך דין שמתמחה בחוקים של ביטוח לאומי.
מה לעשות שמאוד קשה להשיג עבודה כפרח
טבחות בעיקר בעונת החורף שבה העסקים חלשים? עוגי עשה כמיטב יכולתו והתרוצץ בין
מסעדות ובתי קפה, ביקש והפציר וחילק קורות חיים ובכל זאת, במשך שנת הלימודים,
הצליח להשיג עבודה רק בקיץ. היו שלושה חודשים בהם הוא לא עבד ורק למד שלושה ימים
בשבוע כנדרש.
ג'ינג'י החליט שזה לא בסדר ולא צודק
ואין לביטוח לאומי זכות לשלול מבן אדם קצבת הבטחת הכנסה שנועדה לעזור לו להתקיים
בזמן שהוא לומד בקורס שנשלח אליו מטעם משרד התמ"ת. הוא פנה לבית דין לעבודה והגיש
תביעה נגד ביטוח לאומי ואפילו הצליח, במאמץ גדול, לשכנע את המדינה לתת לנו עורך
דין שיעזור לנו בתביעה.
היום היה עוד דיון בבית המשפט. הפעם מצאנו חנייה בלי בעיות, הגענו בזמן וסוף סוף
זכינו להכיר את פקידת התביעות של ביטוח לאומי שגרמה לנו המון עוגמת נפש וצרות
והציקה לנו ככל יכולתה לפני שהסכימה לתת לעוגי קצבה בחודשים שהיא כן הגיעה לו
לדעתה. זו המדיניות של ביטוח לאומי, גם כשמגיע לך קודם יוציאו לך את המיץ, יחקרו
ויבררו שוב ושוב, יאלצו אותך להגיש כל מסמך כמה פעמים ויגרמו לך להרגיש כמו רמאי
ושקרן לפני שיתנו לך גרוש.
לשמחתנו הרבה השופט הסכים אתנו שהתקנות
של ביטוח לאומי בנוגע להבטחת הכנסה לתלמידי קורסים לא צודקות, ואין להן קשר למצב
בשטח, והמליץ להנהלת ביטוח לאומי לשקול שוב את ההחלטה שלה לפני שהוא ייתן, בעוד
חודש מהיום, פסק דין.
אני מודה שהייתי די במתח לפני הדיון
הזה, למרות שהייתי שם רק כצופה וכאימא של התובע. גם עוגי היה לחוץ כי היה עליו לתת
עדות והוא חשש מאוד מהעניין. עברנו איתו קודם על התצהיר וקיווינו שהוא לא יתבלבל
וידבר לעניין, ומסתבר שזה בדיוק מה שהוא עשה, וסיפר לשופט איך הוא חיפש עבודה והתרוצץ
בין מסעדות ובתי קפה ברמת ישי ובטבעון, והגיע גם ללב המפרץ וליוקנעם, אבל אף אחד
לא רצה להעסיק תלמיד רק במשך שלושה ימים בשבוע בתקופת החורף שבה העסקים חלשים.
לצערי הרב בדיוק כשעוגי התחיל לענות
לשאלות של השופט קיבלתי טלפון מצץרץ ויצאתי מהר החוצה כדי לא להפריע וככה החמצתי
את העדות של עוגי. צץרץ הזכיר לי שוב שהערב הוא יגיע עם עוד עשרה חברים שלו לאכול
אצלנו וביקש שנקפיד שהבשר יהיה כשר כי כמה מהחבר'ה שלו דתיים. הבטחתי שיהיה כשר
ורצתי חזרה לאולם המשפט.
להפתעתי הדיון היה מעניין מאוד ונהניתי
לשמוע את השופט ואת עורכת הדין של ביטוח לאומי מתדיינים על הנושא שלנו, השופט נזף
בביטוח לאומי על התקנות העלומות שלו שלפיהן הוא קובע מי זכאי ומי לא בלי להסביר
שום דבר ובלי שום מחויבות להיגיון או לצדק. הכי מצחיק היה שבעצם ידעתי שעורכת הדין
של ביטוח לאומי מסכימה איתו וגם היא חושבת שקצבת הבטחת ההכנסה מגיעה לעוגי,
ושהסירוב לשלם לו הוא לא צודק ולא הוגן, ובעצם סותר את הרעיון של הבטחת הכנסה אבל
מאחר והמעסיק שלה הוא ביטוח לאומי היה עליה לטעון כנגד הדעות שלה.
אחר כך נסענו הביתה ובדרך עצרנו לאכול שווארמה
ואחרי ששבענו קנינו באותו מקום סלטים וחומוס ופיתות, ואחר כך קנינו אצל קצב יהודי,
בגלל הכשרות, כל מיני סוגי בשר וכמובן שגם פחמים ומשקאות קלים. סחבנו את כל הכבודה
הביתה והתמוטטנו מותשים, מרגישים שמגיעה לנו שנת אחר צהריים מתוקה.
למרבה הצער לא הצלחנו לשנו"ץ כהלכה
כי כל כמה דקות התקשר מישהו לשאול משהו או לבקש משהו או סתם לנדנד. לא נורא, ננוח
כמו שצריך אחרי שצץרץ וחבר ידידיו יסיימו לאכול וילכו לדרכם.