ג'ינג'י בעלי שיחיה אוהב חידושים
והמצאות, הוא נהנה להפתיע את הקליינטים שלנו במטעמים חדשים, באמת יפה מצידו אבל מי
שעומד ורוקח את המטעמים הללו זו אני ובזמן האחרון תש כוחי.
זה התחיל עם החלווה, עשיתי חלווה מדבש
וטחינה, יצא ממרח טעים מאוד ואומרים שגם בריא. הוא לא הסתפק בכך אלא החליט שצריך
לצפות את הטחינה בשוקולד, תעשי כדורי חלווה ותטבלי אותם בשוקולד פקד עלי.
במקום להגיד לו שיפסיק לבלבל את המוח
נעניתי לאתגר, המסתי שוקולד מריר באמבטיית בן מרין, הקפאתי כדורי חלווה בתבניות
סיליקון שנועדו לייצר כדורי קרח ובזבזתי המון זמן ושוקולד כדי להוכיח שזה לא עובד
ויש לי תמונה שתוכיח את זה.
לא אמרתי נואש, החלטתי לאפות פחזניות
מבצק רבוך, למלא אותן בחלוות דבש ולטפטף מלמעלה שוקולד. יומיים תמימים טרחתי ליד
התנור בשיא החום כדי לייצר פחזניות נאות. זה לא הלך, הפחזניות תפחו בתנור אך שקעו
אחרי שהוצאתי אותן, ואם לא די בכך גם לא הצלחתי לשמור על גודל אחיד... חוץ מזה גם היה לי חם ורגלי
כאבו נורא... ולקינוח ג'ינג'י הצליח לשבור איזה ציר בדלת של המכונית שלו
והתיקון יצא יקר מאוד... מפה לשם יצא לי כל החשק להתעסק עם העניין הזה ופתאום
נזכרתי שאני לא אופה ואפילו לא טבחית מוצלחת במיוחד, בעיקר לא בקיץ.
התלוננתי כל כך הרבה על החום עד שג'ינג'י החליט שעלי לעשות גלידת
דבש, תשמעו ממני, דבש וגלידה לא הולכים יחד טוב, בדקתי וניסיתי, זה לא עובד. וחוץ מזה נורא מתיש להכין גלידה בבית, בעיקר בקיץ, כשחם.
אחרי שלושה ימים מתישים במטבח נשברתי,
הודעתי לו שמספיק לי ודי וכפיצוי הרשיתי לו לטפטף שוקולד מומס (צריך להוסיף חמאה
אחרת זה לא עובד טוב) על הפחזניות הפחוסות והאומללות שהפקתי ואת שארית השוקולד
שפכתי על הגלידה הלא כל כך גלידתית שהכנתי.
בין לבין הכנתי גם מקלות בצק עלים עם
קימל ועוגת דבש וקישואים שיצאה נהדר עם גרעיני חמניות ועכשיו אנחנו מוכנים לחגוג
את יום ירושלים ושבועות שממש לא במקרה יצא יחד עם יום ההולדת של לילי.
מקלות קימל, אפשר גם עם גבינה
עוגת בריאות עם דבש וקישואים וגרעיני חמניות ואפילו קמח מלא
ואם כבר מדברים על הילדה המוצלחת שלי,
לפני יומיים היא באה הביתה, לקחה לי את האוטו ונסעה לישיבה בקיבוץ רביד, חזרה עם חברים
שהיו צריכים מקום לעשות בו ישיבה. הצעתי את המטבח שלי וכיבדתי אותם באוכל בשפע ורק
אחרי שהם הסתלקו התברר שלילי שכחה את המפתחות של המכונית שלי בתיק שלה. זה לא היה
קורה אם הייתי מסיעה אותם לצומת אבל התעצלתי ועכשיו אני עם אוטו אבל בלי מפתח, (הרזרבי
לא עובד משום מה) ואני צריכה לחכות עד יום שישי כדי לקבל שוב את המפתח שלי ולזכות
שוב בחופש לנסוע בלי לבקש טובות וטרמפים.
וכדי לסיים את פוסט התלונות והטרוניות הזה בטוב אסיים בתמונות של הכלבים שלי שיצאו לטיול אחרי הצהרים ומצאו לשמחתם ממטרות פועלות ושמחו בהן שמחה גדולה וחזרו הביתה רטובים ומרוצים.