הכל דבש

פעם אהבתי מאוד את עירית לינור, אהבתי את הספרים שלה ואת ההומור שלה ונהניתי לשמוע אותה רבה עם הדתי התורן בתוכנית 'המילה האחרונה'.

עם הזמן היא השתנתה, או שאולי אני השתניתי? היא נעשתה פחות מצחיקה וליברלית, הדעות שלה נעשו נוקשות ותוקפניות יותר ובמקום לריב עם הדוס היא הסכימה אתו כמעט כל הזמן.

היום היא ממש הגזימה, שמעתי אותה והתעצבנתי, אבל ממש. היא שוב התנפלה על עניין הפונדקאות וטענה בתוקף שזה ניצול של נשים וזה לא בסדר ושכל זוג שנעזר בפונדקאית כדי ללדת תינוק צריך להתבייש ולא משנה אם מדובר בסטרייטים או בהומואים.

נורא מעצבן אותה שאף אחד לא מבין כמה הפונדקאות היא ניצול, ואותי מרגיז למה היא חושבת שלנשים יש רק רחם ולא מוח והן לא יודעות לבד אם מנצלים אותן או לא, ולמה זה בסדר לעבוד שנים על גבי שנים בניקיון או באיזה בית חרושת שמשלם משכורת מינימום ולא להרוויח את אותו סכום בהיריון ועל הדרך גם לגרום אושר עצום לזוג הורים.

הטענות שלה על הסיכונים הנוראיים שיש בהיריון ממש לא מרשימים אותי. היריון לא מסוכן יותר מכל דבר אחר שעושים בחיים ורוב הנשים יולדות בלי שום נזקים לגופן. ההשוואה של פונדקאות למכירת כליה היא ממש אידיוטית. אם תמכרי כליה היא לא תגדל מחדש אבל אחרי שאת יולדת את חוזרת לעצמך תוך כמה שבועות או חודשים ויכולה אם תרצי ללדת שוב.

גם האוי, אוי, אוי, על כל ההורמונים שדוחפים לנשים שעובדות בפונדקאות לא מרשימים אותי במיוחד. רוב ההורמונים הולכים דווקא לנשים שתורמות ביציות ולא לאלה שנכנסות להיריון ותאמינו לי – תרמתי ביציות והייתי בהיריון ולתרום ביציות קשה יותר אם כי עדיין זה עדיף על טיפול שורש למשל.

אני מציעה לכל הפמיניסטיות הרחמניות שאם הן משתוקקות להגן על נשים אומללות ומנוצלות שיטפלו בבעיה הנוראית של הזנות, שם נשים באמת מנוצלות ויעזבו את הפונדקאיות בשקט. הן לא מטומטמות ולא סובלות והן מרוויחות המון כסף וגם עוזרות לזוגות חשוכי ילדים ואין שום סיבה להציק להן או לזוגות שנעזרים בהם.