אני מרגישה צורך לכתוב משהו על הטרגדיה הזו אבל כל מה שקופץ לי לראש אלו פסוקים שלמדתי אי אז בבית הספר – 'והמשכיל בעת הזו יידום כי עת רעה היא' מתאים לי לגמרי.
וגם הפסוק החכם הזה – 'אוי לרשע ואוי לשכנו' הולם את המצב, ולמרבה הצער יש לנו שכנים רעים מאוד שמדרדרים גם אותנו להתנהגות של רשעים.
נורא מציק לי הרעיון שדווקא שיחת הטלפון הזה שלמרבה הצער משמיעים אותה שוב ושוב היא שגרמה למותם של הנערים אם כי רוב הסיכויים שהם היו נרצחים בכל מקרה. למה היה חשוב כל כך להשמיע את ההקלטה הגורלית ההיא בכל אמצעי התקשורת?
אני למשל יכולתי להסתדר יפה מאוד בלעדיה.
כואב הלב על צערם ואבלם של משפחות הנרצחים ונורא מרגיז פסטיבל האבל הזה שעושה התקשורת סביב הלוויות. מרגיז אותי גם שפה ושם יש מתלהמים שמכנים את הנערים שנרצחו הקדושים. מותם של השלושה ההוא טרגדיה איומה ופשע מזעזע, אבל הוא לא הופך אותם לקדושים.
הודעתי לג'ינג'י שאם חלילה ארצח בנסיבות כאלה שלא יניח לתקשורת לסקר את הלוויה שלי ושיחכה עד סוף השבעה לפני שהוא מתראיין.
הוא אמר לי להפסיק לדבר שטויות וכנראה שבצדק, יש סביבנו מספיק ודי אנשים שלא מפסיקים לדבר ולברבר בלי שהם ידעו בעצם כלום. אף אחד לא יודע מי באמת חטף אותם ואם התכוונו לרצוח אותם מיד או לסחור בהם תמורת אסירים, ואם חמאס אשם או לא.
מה שבטוח זה שביבי ניצל את ההזדמנות להצטלם בפוזה קרבית עם מפות ולנאום נאומי גבורה ציוניים, הצבא הרס ורמס, אם זה את תשתית הטרור או סתם
בתים זה עניין לפרשנות, הימניים מצאו סיבה מצוינת לבנות עוד התנחלויות, והשמאל מטיף כדרכו לשמור על קור רוח ולא להפסיק לחתור לשלום ולסיום הכיבוש, ועל הדרך רומז רמזים עבים מאוד שהנערים נרצחו באשמתם ובאשמת הוריהם שהניחו להם לנסוע בטרמפים ועוד במקום מסוכן כל כך שאין לישראלים מה לחפש בו.
כולם נואמים בלהט ומשוכנעים בצדקתם, ורק השלום שותק ונראה רחוק יותר מתמיד.