הכל דבש

היום יש לצץרץ יום הולדת עשרים ושתיים.

הוא עובד כבר שבועיים במשתלת עצי פרי בבית לחם הגלילית ואתמול עוד היה מודאג בגלל שלא ידע אם יקבל סוף סוף את מענק השחרור.

הבוקר הוא שמח לגלות שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלו ותכנן להזמין כמה חברים לחגוג איתו בערב יום הולדת.

קניתי עוגה ותכננתי להכין פיצות וצץרץ חשב ללכת לקנות שתייה ואולי גם קצת אלכוהול.

למרבה השמחה וההפתעה הצבעים שהזמנו הבטיחו וקיימו. הגיעו מוקדם בבוקר ועד הצהרים צבעו למשעי את יחידת הדיור שלנו שהדיירים שגרו בה עד יום שני השאירו במצב נוראי. לקח לי שלושה ימים להביא אותה למצב אנושי למחצה. כבר מזמן לא ראיתי חלונות מטונפים כל כך. עבדתי לבד כי ג'ינג'י היה בנהריה עם אימו שעדיין אי אפשר לעזוב לבד. 

אתמול בלילה הוא חזר והופתע לראות איזה עבודה יסודית עשיתי והבוקר הצבעים הפתיעו אותנו לטובה במקצועיות וביסודיות שלהם. נכון, עלה כסף אבל אם היינו צובעים לבד זה היה אורך כמה ימים ולא היה יוצא מוצלח כל כך. הם צבעו גם את החדר של לילי ובספטמבר יחזור עוגי לגור שם כי הוא הגיע למסקנה שאין ביכולתו לחסוך כסף וגם לשלם שכר דירה.

קניתי לצץרץ עוגת שוקולד ותכננתי לעשות מסיבה משפחתית קטנה לכבודו, רק אנחנו כי הורי טסו אתמול לחו"ל ולילי עסוקה.

צץרץ סיים לצפות ב'שובר שורות' ונסע לקנות לעצמו נעליים חדשות, אבל חזר מדוכדך מאוד. הידיעות על חטיפת החייל הגיעו אליו דרך הווטסאפ והוא ידע מי החטוף עוד לפני שפרסמו את שמו ברדיו וסיפר לי שהוא מכיר את אחיו התאום של החטוף ששירת איתו בצנחנים.

ובקשר לחטוף - את אשר יגורנו בא לנו ולעניות דעתי צודק אברי גלעד שמבקש לא להתלהם, לשמור על קור רוח ולכבוש את רגשות הזעם והכאב כדי שלא נגיע שוב למצב שהיה בתקופת גלעד שליט.

יום הולדת לצץרץ