הכל דבש

אין דבר שחביב עלי יותר (טוב אולי אכילת שוקולד מריר משובח) מאשר להשליך מהבית חפצים מיותרים ועל הדרך לארגן מחדש את כל הרהיטים.

אין דבר שג'ינג'י שונא יותר מאשר להשליך דברים ולהזיז רהיטים, ולכן אני משתדלת לעשות את מבצעי הניקיון שלי כשהוא לא נמצא.

הוא בטוח שכדאי לשמור הכל כי מי יודע מתי נצטרך?

אני בטוחה שאם חפץ/בגד/מסמך נשכח באיזה מגרה נידחת למעלה מחמש שנים רוב הסיכויים הם שהוא לא נחוץ ועדיף לבית בלעדיו' וגם אם יום אחד יצוץ פתאום צורך באיזו תעודה או כובע או שקית ברגים שנמצאים אי שם בבית יש סיכוי קטן מאוד למצוא אותם בתוך הבלגן, ובסוף לא תהיה ברירה אלא ללכת לרכוש אותם שוב, ולכן עדיף כבר לזרוק ולחסוך מקום ואבק.

מעמד לטלוויזיה שהכין עוגי במו ידיו כפרויקט סיום של התיכון אחרי שהסתערתי עליו

השבוע החליט פתאום עוגי שבעצם למה שהוא לא ילך לישון בדירה למטה, הדירה הפנויה שממתינה בסבלנות אין קץ לרגע בו תימלך חמותי בדעתה ותחליט שהגיע הזמן לעזוב?

היא לא מצליחה למכור או להשכיר את ביתה, בעיקר כי היא לא ממש רוצה, ומסרבת לעזוב את הבית ריק ולכן היא תישאר כנראה גם השנה בבית בנהרייה, ועוגי תהה אם ככה, למה להצטופף בחדר אחד קטן כשאתה יכול לפרוש את כל חפציך בדירה משלך שאפשר להזמין אליה חברים בלי חשש מפרצופים זועמים של הורים?

הוא אפילו מוכן לשלם שכר דירה צנוע מאוד תמורת התענוג, ומזל שהוא לא יודע שאני מוכנה לשלם לו רק כדי שיעזוב עם הרמקול הענקי שלו שהוא משמיע בו מוזיקה מזרחית שאני מתעבת, וככה כמובן גם נפתור את הבעיה עם לילי שלקחה קשה מאוד את השתלטותו על החדר שהיא ראתה בו עד היום את חדרה הפרטי. נכון שהיא באה הביתה בערך פעם בחודש, אבל היה לה חשוב מאוד לדעת שאי שם, בצפון הרחוק, מחכה לה חדר ששייך רק לה.

עוד בעיה שתיפתר עם המעבר של עוגי לדירה למטה היא בעיית הטלוויזיה - הוא אוהב את הוט ואני מעדיפה יס. בדירה משלו הוא יראה לו הוט כאוות נפשו ויפסיק לרטון שאין מה לראות בטלוויזיה.

ומה זה קשור לתאווה הלא מרוסנת שלי להיפטרות מחפצים ישנים?

קשור, כי הרי הדירה למטה ריקה ועוגי צריך חפצים, צריך מזרן זוגי, צריך ספה ורצוי שתיים וצריך מעמד לטלוויזיה, ואני יותר משמחה לתת לו את כל מבוקשו וללכת לקנות במקום מזרנים חדשים, ואולי אפילו ספה חדשה כי את הקודמת קנינו לפני יותר מעשרים שנה.

נכון, יש את אתר אגורה שאפשר למצוא בו מציאות אבל בינתיים לא ראיתי שום דבר סביר וקרוב מספיק, ובעוד אני מתלבטת בנושא הספקתי לרוקן כמה מגרות עמוסות בשטויות שעבר זמנן ולהעביר חפצים מפה לשם ולרענן קצת את מראה הבית שנעשה עמוס מידי לאחרונה...

עכשיו אני רק צריכה לתפוס יחד את כל הגברים בבית ולגרום להם אכשהו להזיז כמה  רהיטים כבדים מידי בשבילי.

בראש השנה הזה נצטרך שוב לחגוג עם חמותי וגיסי שכרגיל חוגג עם הבנות שלו אצל אימא שלו כי בחגים אשתו בורחת לאחיות שלה, ובגלל שהוא שומר שבת הם יישארו אצלה חצי שבוע ואחרי שהם יסתלקו היא שוב תבכה לי שזה קשה לה מידי ובשנה הבאה היא לא מוכנה לעשות יותר את החג אצלה... וזו הפעם האחרונה, ואני כפי ארימה ואגיד לה כמו שאני אומרת כל חג שהיא לגמרי צודקת והיא מוזמנת לבוא אלי לחג ולתת לבן הצעיר שלה לפתור לבד את הבעיות שלו עם אשתו הסרבנית.

זה לא יקרה כמובן אבל מה אכפת לי להגיד?