הכל דבש

האמת שזה לא היה מתוכנן אבל יצא שבשבוע האחרון של שנת 2014 היינו בשני טיולים. לנצרת נסענו לקנות קופסאות ומאחר והיה לנו כסף וזמן טיילנו קצת בכנסיית הבשורה היפה מאוד שנבנתה לציין את הבשורה שקיבלה הבתולה מריה, ומשם הלכנו לכנסיית באר מרים שגם שם מריה קיבלה את אותה בשורה. גם הכנסיה ההיא הייתה יפה בדרכה שלה ואם תשאלו איך אותה בשורה התקבלה בשתי מקומות, אפנה אתכם לחכמי הדת הנוצריים שיפתרו לכם את הסוגיה.

ג'ינג'י עומד ליד שערי אבן עתיקים שנמצאו בזמן בניית כנסיית הבשורה

יום אחר כך שמענו כתבה ברדיו על המסגד הגדול בבאר שבע שהפך למוזאון והחלטנו לבקר גם שם ואם כבר אנחנו בבאר שבע החליט ג'ינג'י לבקר במוזאון חיל האוויר בחצרים. החלטנו לנסוע ברכבת ומאוד נהנינו מהנסיעה שהייתה נוחה ורגועה. קנינו מקומות שמורים והתברר לנו להפתעתנו שבקרון השמור צריך לשמור על שקט ואסור לדבר בטלפון.

כל פעם שמישהו צלצל אלינו היינו צריכים לצאת למסדרון. קצת מעיק אבל מה לא עושים בשביל השקט.

ביקרנו במוזיאון של חצרים וקיבלנו מדריכה מקסימה בשם דניאל שזה היה היום האחרון שלה בצבא, קיבלנו המון הסברים מאלפים ומשם חזרנו לבאר שבע, אחרי שנמאס לנו להמתין עד בוש לאוטובוס שבושש לבוא פשוט תפסנו טרמפים. שנים שלא תפסתי טרמפ אבל הבאר שבעיים התבררו כאנשים נדיבים וכך הגענו חזרה לבאר שבע. טיילנו בעיר העתיקה, אכלנו בבית הפול הקיים מאז שנת 1952, סיירנו במסגד שהפך למוזאון לאמנות איסלמית ואחר כך בבית המושל שהוא מוזאון לאמנות, ראינו תערוכה מיצירות דני קרוון שפיסל את אנדרטת הנגב הנחשבת ליצירה המוערכת ביותר שלו ולבסוף, עייפים אך מרוצים חזרנו לרכבת ונסענו לחיפה.

היה כיף גדול, קצת מתיש אבל נהנינו מאוד לצאת מהשגרה ולגלות את נפלאות ארצנו. באר שבע עיר יפה וגדולה מאוד וכל האנשים שפגשנו היו חביבים וידידותיים אפילו הסדרנים ברכבת ישראל.

רק הערה אחת קטנה - מי שלא מכיר את כל הנהלים של הרכבת עשוי להתבלבל ולהסתבך עם קניית הכרטיסים. למרבה המזל תמיד היו בסביבה אנשים שששו לתת עצה ולעזור ותודה מיוחדת לסדרנית שעזרה לג'ינג'י שהלך לשירותים כשהחלפנו רכבת ולא הצליח לחזור חזרה. אם היא לא הייתה נחלצת לעזרה הוא היה נשאר בתחנה ולא מצליח להתאחד איתי.

המסגד הגדול של באר שבע

דניאלה מסבירה