הכל דבש

האמת, בשבילי השנה מתחילה בסתיו, בראש השנה היהודי, אבל כולם מסכמים סיכומים, אז אני מצטרפת.

שנת 2013 הייתה לא רעה סך הכל. היו דברים טובים יותר ופחות אבל סך הכל לא נורא, עובדה ששרדתי אותה.

מה היה טוב?

-עוגי סיים את הלימודים והצליח להחזיק מעמד באילת במשך חצי שנה. כמה ימים אחרי שחזר מצא עבודה חדשה ונראה שהוא מתחיל  להתבגר קצת.

-הייתי בפולין והיה נהדר, בכיף הייתי נוסעת שוב.

-אימצנו עוד כלבה שהצלנו ממוות או לפחות מנכות. היא עדיין צולעת מעט אבל לפחות לא כרתו לה את הרגל והיא מתרוצצת בזריזות כאילו מעולם לא  נפגעה מתאונת דרכים והוזנחה בצורה פושעת במשך כמה שבועות.

-אימא עברה ניתוח השתלת קוצב בהצלחה וחזרה לגמרי לעצמה.

-מצב הגב והרגל שלי הרבה יותר טוב מאשר בשנה שעברה בעיקר בגלל ההתמדה שלי בטיפול, בדיאטה ובפילאטיס.

-הצלחתי לשנות את צורת האכילה הלא בריאה שלי, הורדתי קמח לבן ומתוקים וירדתי כמה ק"ג ועוד היד נטויה.

-הילדים וההורים וגם הכלבים בריאים תודה לאל.

-התחלתי לעבוד בהתנדבות בעריכה של אתר סיפורים אינטרנטי וזה כיף גדול.

ועכשיו לחלק הפחות טוב.

-היה העניין הנורא לא נעים של ההסגר של הכלבים בגלל נשיכה וכתוצאה מזה ברוגז לא סימפטי עם השכנה. הברוגז איתה לא ממש שובר לי  את הלב אבל מצד שני, לא נעים.

-למרות כל המאמצים לא הצלחנו לחסל את משיכת היתר הארורה שמוצצת לנו את הדם, מצד שני גם לא הגדלנו אותה, גם זה משהו.

-חלה הידרדרות בבריאות של ג'ינג'י. מי שמסתכל עליו רואה בן אדם שנראה צעיר מגילו, מלא מרץ, פעיל להפליא ושופע שמחת חיים אבל 

חוץ מזה קרה משהו מוזר בעבודונת שלי. אני כידוע מסיעה כל בוקר לגן ילדון בן רבע לחמש ועל הדרך עוזרת לאימא שלו לארגן את אחיו ואחותו הגדולים לבית הספר. לפני יומיים אני מגיעה אליהם ומגלה עץ אשוח מקושט קטן מפלסטיק עומד בפינה. הם טיילו בשבת בחיפה וסבתא קנתה לו עץ של חג מולד וסיפרה לו את הסיפור המלבב על סנטה שיורד בארובה ומביא מתנות לילדים.

מופתעת מאוד הערתי בלחש לאם שהרי כריסמס כבר עבר ו... אבל היא רמזה לי לשתוק ולהניח לילדים להמשיך להשתעשע וליהנות. מסתבר שגם אחיו שמלאו לו כבר שבע נדלק על סנטה ועל רעיון המתנות והארובה.

עכשיו, עם כל הכבוד לרב תרבותיות וזה, בכל זאת מדובר בילדים ישראלים שגדלים בבית יהודי. בשביל מה הם צריכים את סנטה והמתנות שלו?

נכון, הם לומדים בבית ספר אנתרופוסופי אבל בישראל, בעברית, והם יהודים אז מה בדיוק הקטע הזה?

הופתעתי מכמה שזה הפריע לי אבל כמובן שסתמתי את הפה ולא אמרתי כלום, אני רק מקווה שלא אהיה בסביבה כשהם יגלו שעבדו עליהם ובגדול.     

טופי

לוקה

פגישה ראשונה עם חברים

ואחרי שהתלהמתי על המשטרה האיומה בארץ בבלוג של טליק התקשרו פתאום מהמשטרה להזמין אותי לחקירה כי ההיא שחטפה נשיכה התלוננה עלינו.

למרבה הפלא הם היו מנומסים מאוד, שאלו אם מתאים לי ואם אני יכולה להגיע היום, והציעו שאם לא אז אפשר גם ביום אחר.

הגעתי יחד עם ג'ינג'י שהתעקש ללוות אותי למרות שהוא בכלל לא היה אז בבית.

הייתי נורא לחוצה ועצבנית אבל סך הכל היה בסדר גמור. ראיתי צילום של הנשיכה, השוטר הקריא לי את הדו"ח של האירוע על פי המתלוננת.

סיפרתי את הגרסה שלי שהייתה די דומה, ג'ינג'י הודה שהוא האשם בעצם כי שכח לנעול את השער כשיצא בבוקר. חזרתי ואמרתי שאני מתנצלת ומצטערת וחבל לי מאוד שהיא נאלצה לעבור חוויה קשה כזו בגלל הכלבים שלי והשוטר רשם הכל.

מתברר שהמתלוננת ניסתה לגרש אותם עם מטריה וכנראה שבגלל זה הם תקפו אותה.

השוטר הרגיע אותי שדברים כאלה קורים ואמר שהוא ימליץ לסגור את החקירה מחוסר עניין לציבור.

באמת יפה מצידו אבל אני די בטוחה שהיא תתבע אותנו בתביעה אזרחית. ומשום מה אסור לנו ליצור איתה קשר במשך 21 יום, באמת לא ברור למה.

חוץ מזה התקלקלה מכונת הכביסה ואחרי ששילמתי למתקן 200 ש"ח התברר שהיא לא ברת תיקון. אתמול עוד הספקנו לקנות מכונת כביסה חדשה והתעקשנו שהטכנאי יבוא לחבר אותה ביום שישי כי יש לנו צנחן שלא היה בבית שבועיים.

היום אני כמובן לא רק מבשלת ומנקה אלא גם מכבסת בלי סוף ובעיקר מתגעגעת לכלבים וגם ללילי שהבטיחה להגיע ובסוף ביטלה.

כמה חבל שרוב התשלום נופל דווקא על טופי ולוקה המסכנים שרק התנהגו כמו כלבים נורמאלים שמגנים על הבית ולא התכוונו לשום דבר רע.

קשה לי לדבר על מה שקרה ואפילו לחשוב עליו קשה אז אני אקצר – ביום חמישי בבוקר ג'ינג'י יצא בלי לסגור כמו שצריך את השער האחורי של החצר.

הכלבים שלי לא נוהגים לברוח החוצה גם אם הם יכולים אבל לרוע המזל הגיעה בחורה אחת שפוחדת מכלבים כדי לבקר את השכנה שלי והם יצאו החוצה וקיבלו את פניה בנביחות.

היא נבהלה וניסתה לברוח ואחד מהם כנראה טופי נתן לה ביס קטן ברגל מאחור. היא נבהלה עוד יותר והתחילה לבכות בהיסטריה וכמובן שמיד יצאתי וגירשתי אותם לחצר והתנצלתי שוב ושוב כי נכון שהיא עשתה את הדבר הכי טיפשי שאפשר לעשות כשכלב נובח עליך וזה להסתובב ולברוח אבל היא פחדה והם באמת היו אמורים להיות סגורים בחצר.

לצערי השכנה שלי רק הגבירה את ההיסטריה שלה ובמקום לשים לה פלסטר ולתת לה כוס תה היא נכנסה גם ללחץ ולקחה אותה בבהילות לקופת חולים ושם שלחו אותה למשרד הבריאות ולמרות שהכלבים שלי כמובן מחוסנים ומטופלים אין ברירה הם היו צריכים להגיע להסגר.

למרות כל מאמציו של הווטרינר העירוני לנסות לברר איזה מהכלבים נשך אותה אי אפשר היה לקבל ממנה תשובה הגיונית ולכן למרות שרק אחד נגע בה שניהם נשלחו להסגר.

הבוקר כשכולם הסתגרו בבית בגלל הגשם או ניסו לראות שלג בירושלים או לצאת מירושלים הסענו בעצב רב את הכלבים שלנו להסגר בניר יפה. לפני הנסיעה שמנו להם אמפולות נגד פרעושים ושניהם גם קיבלו את החיסון המשולש השנתי שלהם, רק ליתר ביטחון.

מנהלת ההסגר היא ג'אניס - אישה חביבה מאוד שבאמת אוהבת כלבים והיא הסבירה לנו את ההיגיון של ההסגר לפעמים יש כלבים שהחיסון נגד כלבת לא תופס אצלם וניחמה אותנו שזה לא נורא ויהיה בסדר. לשמחתנו היא הסכימה להכניס את שניהם לתא אחד ככה שלפחות הם לא יהיו בודדים. השארנו להם צעצועים ושמיכה ועצובים מאוד נסענו הביתה בגשם סוחף.

אנג'ל שהמתינה לנו בכניסה על השמיכה שלה הייתה אומללה מאוד כי הגשם ירד באלכסון והרטיב אותה ואת השמיכה. ניגבנו אותה ולקחנו אותה לחדר שינה שלנו ומותשים מכל העניין הלכנו לישון. בטלוויזיה יש כל הזמן שידורים על מזג האוויר ועצוב לראות איך המדינה כולה מתפרקת בגלל קצת שלג וגשם. אצלנו הכל בסדר, אין הצפות ואין נזילות וחוץ מכמה הפסקות חשמל קטנות הכל בסדר ואחרי שלוקה וטופי ישובו הביתה יהיה עוד יותר בסדר.

אה, והתשלום? זה עולה 35.5 ₪ ליום ככה שהתענוג יעלה לנו מעל 700 ₪ אבל הייתי משלמת פי שניים אם הייתי יכולה לחסוך מהם את החוויה הזו.