הכל דבש

צר לי על הבלבול אבל זו הייתה טעות בתום לב.

לא הבנתי שיש גם בלוגר וגם בלוגגר.

אחרי שקלטתי את הטעות עברתי למקום הנכון כדי להצטרף לשאר פליטי ישראבלוג ועכשיו אני פה, ממשיכה לספר על החיים המתוקים שלי.

ייקח עוד זמן עד שאשתלט על עניין התגובות והעיצוב אבל אני מניחה שיום אחד גם זה יקרה.

שלום ישראבלוג נעמת לי מאוד אבל לכל דבר יש סוף, גם לאתר המקסים והחביב הזה

שנים אמרנו לעצמנו שצריך לארגן את עניין הנעלים בבית. עד היום תמיד השארנו אותן ליד הדלת, חלק בפנים חלק בחוץ, ובשנים האחרונות גם השתמשנו בארון נעליים עתיק שקיבלנו מהורי, והוספנו מדפי פלסטיק. הארון היה קטן למדי והמדפים פתוחים ובכניסה לבית היה תמיד בלגן, וזה פשוט לא נראה טוב. תמיד אמרנו שצריך לשים בכניסה ארון נעליים גדול שיתאים לקיר וחשבנו שצריך להביא נגר ולשלם המון כסף ואז אולי...

איכשהו זה נסחב ונסחב עד שיום אחד נמאס לי והחלטתי לקנות ארון נעליים חדש. בהתחלה חיפשתי באינטרנט, ועד היום אני מקבלת פרסומות לרהיטים בגלל החיפוש הזה, ואחר כך עברנו לעבודת רגליים ובשום מקום לא מצאנו משהו מתאים, ואז הגענו לאיקאה.

הסתובבנו עם מטר במחלקת הארונות ופתרונות האחסון, מדדנו ובדקנו והתווכחנו, והפלא ופלא, מצאנו ארונות שהתאימו בדיוק לכניסה שלנו. קנינו ארון אחד גדול, ספסל קטן עם מדפים מתחתיו, ועוד ארון אחד סגור שאפשר לשים בו נעליים או משהו אחר, ולא בטוח שהוא נחוץ, אבל הוא בדיוק באורך ובגובה המתאים לקיר שמתחת לקיר לבני הזכוכית, ובמחיר הזה ממש חבל לוותר.

זה היה ביום שישי וכבר הודיעו שעוד מעט סוגרים, ואחרי שעברנו גם בטקסטיל לבית וקנינו סדינים (מכוערים אבל בגודל המתאים) הגענו קצרי נשימה למחסן, ולמזלנו היה שם עובד אחד נחמד (שבטח רצה ללכת כבר הביתה) וחיש קל עזר לנו למצוא מה שרצינו. אחרי ששילמנו ויצאנו התעצבנו שאיקאה לא מרשה ללכת לרכב עם העגלות, ועד שג'ינג'י הביא את הרכב לחניה, ועד שהעמסנו, וסוף סוף, עייפים ויגעים ורעבים הגענו הביתה, ועוד תפסנו את צץרץ לפני שיצא לעבודה והוא עזר לנו לסחוב הכל הביתה.

אכלנו והלכנו לנוח ואז כשקמנו לא התאפקנו ופתחנו רק אריזה אחת, ובלי להרגיש התמכרנו. גם אני וגם ג'ינג'י גילינו, נדהמים, שאנחנו פשוט נהנים נורא להרכיב את הארונות של איקאה. זה קצת כמו להרכיב פזל תלת מימדי. קודם להוציא הכל, לסדר את כל הברגים והאביזרים הקטנים בערמות מסודרות ולבדוק שמה שכתוב בחוברת הנחמדה והמועילה באמת נמצא שם (שום דבר לא היה חסר אפילו היה קצת עודף) ואז לחבר הכל. את שלושת הארונות הקטנים חיברנו עוד ביום שישי, ואז הפסקנו כי כבר היינו נורא עייפים, אבל למחרת בבוקר התנפלנו על הארון הגדול ולא הפסקנו עד שסיימנו.

הכניסה שלנו מאורגנת להפליא עכשיו, אבל אולי כדאי לקנות כמה שידות לחדר השינה? כמה שנים עוד נשתמש בשידה העתיקה שקיבלנו מאחי לפני שעזב את הארץ? וראיתי בקטלוג שלהם שיש כמה שידות מקסימות שבדיוק יתאימו לנו, אני כבר לא יכולה לחכות עד שנרכיב עוד משהו מאיקאה