לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכל דבש


החיים המתוקים שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2014

אביב!


עונה נהדרת, ריחות פריחה נפלאים מבשמים את האוויר, הכל ירוק ופורח, פשוט נפלא אלא אם כן אתה אלרגי ואז אתה מתעטש ומתגרד וסובל.

גם האבקה הצהובה הזו שמלכלכת כל משטח פנוי מעצבנת נורא, והחמסינים הלא צפויים, והאובך...

אבל למה לראות תמיד את הצד השלילי, האביב הגיע וזה באמת יפה מצידו כי הרי חורף לא ממש היה כאן ולמרות שלצערי עוד אין אפשרות להכניס ריחות לפוסט לפחות יש תמונות נפלאות.



כליל החורש

 

אתמול עשיתי מעשה ויצאתי מאזור הנוחות שלי. הלכתי ושדרגתי את המחשב מ XP לווינדוס 7.

אני נאבקת עכשיו בתוכנה החדשה ומקללת את מייקרוסופט שמתעקשים להחליף תוכנות מוצלחות ונוחות בשביל חדשות, מבלבלות וקשות.

לצערי אין לי ברירה כי הם הפסיקו את התמיכה בתוכנה הישנה.

ועכשיו אני אנסה להכניס עוד תמונה בתקווה שאצליח.



שושנה

 


 

נכתב על ידי , 24/3/2014 08:54  
הקטע משוייך לנושא החם: אביב הגיע!
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *צופה מהצד* ב-4/4/2014 09:34
 



איזה יום!


היום היה לי היום נוראי ומלחיץ ברמות, מזמן כבר לא עברתי תלאות כאלה.

לפחות בחג נחתי, יחסית. לא עבדתי עם הילדים כי האימא שלהם הייתה בחופש יחד איתם, וגם בעסקי הדבש היה די חלש, אבל אתמול מתקשרת האימא, די מאוחר בלילה, ושואלת אם אוכל להיות אתם כל היום כי שניהם חולים.

לא ממש התחשק לי להיות תקועה שבע שעות עם שני ילדים חולים, אבל הרגשתי שהיא נורא לחוצה והסכמתי.

מסכנים קטנים הם באמת היו נורא חולים ורוב הזמן פשוט שכבו במיטה מותשים מחום. הקטן עשה קצת בעיות עם הנורופן והתעקש שאימא תבוא לתת לו, אבל בסוף הסכים לקחת ואחר כך הרגיש טיפה יותר טוב.

למרבה הצער גם אני התחלתי להרגיש רע, היה לי קר נורא ולא היה חסר הרבה שאזחל למיטה ואתכרבל איתם. בקושי החזקתי מעמד עד שחברה של האימא באה להחליף אותי ובארבע נסעתי הביתה, מותשת. שתיתי קפה שבאמת היה נחוץ לי ותכננתי לעשות סיבוב קטן עם כלבים שמסכנים, היו לבד כל היום כי ג'ינג'י נסע לאימא שלו.

שנייה לפני שיצאתי הטלפון צלצל, מישהו רוצה לקנות דבש ומבקש שאסע לאלוני אבא למכור לו דבש. היה לי קשה מאוד להיות מנומסת ולהגיד שבטח, אני מיד באה, אבל הייתה לי ברירה? ג'ינג'י כבר הבטיח להם שאני אגיע ולכן היה עלי לאכזב את הכלבים ולנסוע. לפחות מכרתי הרבה דבש והנסיעה באמת השתלמה. יום קודם נסעתי בשביל מישהי שבסוף לא באה וסתם התייבשתי וחיכיתי לה לשווא.

בדרך חזרה ג'ינג'י כל זמן ניסה להתקשר ומשום מה לא הצליח, כנראה שנדפק לו הנייד, וגם האימא של הילדים התקשרה לברר אם אני יכולה לבוא מחר והכל תוך כדי נסיעה בכביש מתפתל בלי שוליים. התנצלתי שלא, אני מרגישה יותר מידי רע ולא יכולה להגיעה, ופתאום צץרץ מתקשר לשאול איפה אני ולבשר לי שעוד מעט הוא בבית והוא צריך את הרכב - השבוע הוא במין קורס של הכנה לאזרחות ובא כל יום הביתה.

עד שחזרתי לטבעון ויצרתי קשר רעוע עם ג'ינג'י כבר הייתי פקעת עצבים. הוא הודיע לי שאני אמורה לפגוש מישהו שצריך לתת לי צ'ק ולקבל ממני חשבונית. מזל שחשבתי על זה מראש ולקחתי איתי את פנקס הקבלות. 

עד שהצלחתי להסביר לבן אדם שנסע אלי לאן להגיע ירקתי דם כי לא היה לו ווייז, ובינתיים הגיע צץרץ עם עוד שלושה חברי חיילים ואני כולי מזיעה ועצבנית והכלבים מתרוצצים סביבי לחוצים לצאת ...

רצתי מהר לסופר, שם קבעתי פגישה עם הבן אדם, ובדרך נשבר איכשהו העט שלקחתי כדי לרשום את החשבונית, פשוט יום מהסרטים...  

בשעה טובה פגשתי אותו, קיבלתי את הצ'ק ונתתי לו את החשבונית, והוא עוד מספר לי שגם לו היה היום נוראי והוא צריך לקחת את אשתו לרופא והוא מאחר והיום הוא כבר היה בירושלים וחזר ו ... נו, די, אין לי מספיק צרות משלי שהוא מעמיס עליי את שלו? 

כשלתי חזרה הביתה עם כאב ראש נוראי ולקחתי את הכלבים לטיול שלהם. המתברר שהביאו עדר פרות לוואדי שלנו והייתי צריכה לעשות סיבוב כדי לא להיתקל בהן - לוקה משתגעת כשהיא פוגשת פרות ועדיף להתרחק מהן כשהיא בסביבה.

עד ששבתי הביתה כבר היה כמעט חושך אבל לא יכולתי להתמוטט במיטה כי צץרץ לקח את הרכב ועוד לא סדרתי לו את הביטוח לנהג צעיר, אני עושה את זה דרך המחשב, מין סידור כזה של ביטוח ישיר, וכמובן שהמחשב היה איטי ומעצבן מהרגיל.

סוף סוף הכל הסתדר ועכשיו אני יכול סוף סוף להתמוטט בשקט.

אה?

והבוקר התברר שעוד לא תמו תלאותי כי משום מה ישראבלוג נדחף לי לפוסט ותרגם לי אותו למין עברית עילגת ומרגיזה!

מה זה הסידור החדש והמיותר הזה?

גם ככה ישראבלוג בירידה ועכשיו אתם מסבכים עוד יותר את החיים לאנשים שעוד לא ברחו מפה? עצבני

 

 

פה אין פרות, אבל יש כליל חורש

נכתב על ידי , 18/3/2014 19:44  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמזונה ב-24/3/2014 21:17
 



קישטה גוגל+


עשיתי טעות ובלי כוונה, באשמת הסמרטפון החדש, נכנסתי לגוגל+. זה היה כמו לעבור אונס וירטואלי. הוא ישר נכנס לכל הפרטים שלי, ידע מה תאריך יום ההולדת שלי, רצה לפרסם את התמונות שצילמתי וידע עם מי אני מתכתבת.
הכי מעצבן, הוא נדבק לי לתיבת הג'ימייל ושינה אותה בלי רשות. עצבני
הרגשתי כאילו אני טובעת באיזה ג'לי דביק ופולשני ושנאתי את זה! למזלי מצאתי בגוגל עצות איך יוצאים מהמלכודת הזו ונחלצתי בעור שיני, עצבנית ומזועזעת.
אני לא רוצה שיסנכרנו אותי ויעקבו אחרי ויפרסמו אותי וידבקו לי לחיים, מזל שלא הורדתי אפליקציה של פייסבוק, הוא בטח היה נדחף לי גם לתחתונים. אין מצב שאני אכנס לווטסאפ ואני בזה לאיסטגרם! מי שלא יכול לצלם לבד שלא יבקש עזרה מאפליקציות, יש גם ככה מספיק תמונות בעולם.
הנה תמונה של טופי נובח על חתול שטיפס על עץ וצוחק ממנו - ככה בדיוק אני מרגישה לגוגל+


נכתב על ידי , 2/3/2014 02:09  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איסולד ב-19/3/2014 12:01
 





Avatarכינוי: 

בת: 67

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
107,724
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*צופה מהצד* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *צופה מהצד* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)