הכל דבש

קמנו משנת צהרים וישבנו לשתות קפה ופתאום ריח של שריפה, וכמה דקות אחר כך הקול המיוחד הזה שעושה אש שאוכלת עצים. רצנו החוצה ושוב הוואדי מתחת לבית שלנו בוער.

התקשרתי מהר לכיבוי אש, הם כבר יודעים ומטפלים.

דקה אחר כך מגיע רכב של כיבוי אש ומתחיל להסס, לא בטוח לאן לנסוע, ג'ינג'י פוקד אחריו - סע אחרי ומוביל אותו לוואדי, הוא הולך ואני נשארת מאחור עם לוקה ועם שאר השכנים.

הם מדברים, מעלים השערות, אני מצלמת, לוקה דואגת.

אש!

איפה האש?

בואו אחרי

צופים לוואדי ודואגים

נילחם באש באוויר וביבשה

אלכסנדר זייד צופה בדאגה מבעד לעשן

האש כבתה, אפשר להירגע

אבו אלמוג העביר אלי את השרביט ועכשיו אני אמורה לספר דברים שלא יודעים עלי בישראבלוג. זה קשה מאוד כי אני כותבת בלוג מזה שנים רבות וסיפרתי על עצמי הכל, כמעט.

מצד שני, מאז שקיבלתי שרביט לראשונה חלפו ארבע שנים והמון שינויים חלו בחיי. אני אסקור אותם אחד לאחד:

אחרי הרבה שנים של עבודה כשכירה אני עצמאית, מנהלת יחד עם בעלי את מרכז המבקרים והמכוורת שלנו, עובדת קשה מאוד ולא מקבלת משכורת מסודרת אבל יותר לא צריכה לרוץ לעבודה ולחתום שעון ואני מאושרת.

שברתי רגל בחורף 2010 הרגל לא התאחתה לגמרי בסדר ומאז אני קצת איטית יותר ומתקשה להתרוצץ כמו פעם.

יש לי דלקת פרקים כרונית ואני לוקחת סטרואידים וצריכה לעשות בדיקות דם כל כמה חודשים כדי להיות בטוחה שהכל אצלי בסדר, ובכלל הבריאות שלי שתמיד הייתה טובה החלה להתדרדר לאחרונה. אני נאבקת להמשיך להיות פעילה למרות הקשיים. הולכת עם הכלבה פעם ביום, עושה פילאטיס, מתאמצת לא לאכול יותר מידי ולהתרחק מאוכל מתוק ושמן, ומנסה לשרוד את הקיץ למרות גלי החום של גיל המעבר בלי לקחת הורמונים.

הבת הגדולה שלנו השתחררה מהצבא (שירתה בנח"ל כלוחמת בקרקל) וכיום היא גרה בגרעין של תנועת דרור ועובדת כמדריכה בנוער העובד. אני וג'ינג'י וגם הסבא והסבתות שלה היינו מעדיפים שהילדה תפסיק להיות אלטרואיסטית ותורמת ותתחיל לעשות לביתה. ללמוד ולחשוב על העתיד, אבל נכון לעכשיו היא מתעקשת ללכת בדרך שלה.

למדתי עריכה לשונית במשך שנתיים וכיום יש לי תעודה של עורכת לשונית מטעם מכללת אורנים אבל אף אחד לא מוכן להעסיק אישה בת יותר מחמישים ולכן אני ממשיכה בעסקי הדבש שהם הרבה פחות מתוקים מכפי שאפשר לחשוב וכוללים בעיקר עבודה פיזית קשה, ועוד עם הבעל.

הבן האמצעי שלנו, עוגי נפצע בצבא ואיבד עין וכיום הוא גר בבית, לומד בקורס בישול ומקווה לעזוב את הבית אחרי הלימודים.

צץרץ – התינוק המשפחתי שלנו הוא כיום צנחן, הוא עדיין חמוד אבל כבר מזמן לא תינוק.

למרות הסלידה שלי מכל העסק הזה של פייסבוק אני מנהלת דף פייסבוק בשביל 'יערת הדבש' העסק המשפחתי שלנו.

אחרי שנים רבות של פחד מכלבים, בעיקר גדולים, התחלתי לגדל די בעל כורחי גורת רוטווילר מעורבת והתאהבתי. הפסקתי לפחד מכלבים ואני מטפחת ומפנקת את הגורה המגודלת שלנו בצורה שמפתיעה אפילו אותי.

מאז המחאה של הקיץ שעבר אני קוראת בעניין גדול כתבות כלכליות ומנסה ללמוד ולהבין ככל האפשר בנושא. ובכלל, כיום אני קוראת הרבה פחות ספרים ורומנים ומשקיעה זמן רב בקריאה באינטרנט. קוראת בבלוגים ובאתרי חדשות וגם בפורומים שונים. אם הייתי צעירה ובריאה יותר אולי הייתי נעשית מהפכנית כמו דפנה ליף. 

 אני מעבירה את השרביט לאלה אולי זה יגרום לה לעדכן יותר.

חם נורא, אין לאף אחד כוח לקרוא ובטח לא לכתוב. הכלבה שלנו מבלה את כל שעות היום ברביצה על הרצפה, בדרך כלל במקלחת, שם לדעתה הכי קריר.

היא מטיילת בחוץ רק מוקדם בבוקר ובערב ותוך כדי טיול היא מתעסקת בתחביב הקייצי שלה - לכידת זבובים.

וככה זה נראה:

מי מזמזם פה ומטריד את מנוחתי?

אההה... זה אתה!

תפסתי אותך!

כמעט...

הנה אתה, זבוב טרדן!

חכה, חכה, יומך עוד יבוא! 

שיוויון בנטל זו ססמא קליטה ומובנת לכל אבל שערו בנפשכם גדודי חרדים עם פאות וכושר של אברכי ישיבה ענוגים מתדפקים על שערי הבקו"ם - לא הקלה נקבל אלא הכבדה על הצבא המסורבל והכבד שלנו ועוד בזבוז מיותר של כסף על כל מיני הקלות וקצבאות וכשרויות למהדרין.

אנחנו רוצים אותם בצבא כדי שיהיו יותר ישראליים ופחות חרדים.

הם מתעקשים להישאר בישיבות מאותה סיבה בדיוק, ובעצם לא הם אלא הרבנים שלהם. הגדוילים שעל פיהם יישק דבר שמעוניינים להשאיר אותם בורים ותמימים ונתונים לחסדיהם.

לא לצבא צריך לשלוח אותם אלא לבית הספר. כיום המדינה מפרה אמנות בינלאומיות ומניחה לאלפי ילדים להישאר עניים ובלי כישורי חיים ויכולת התפרנסות. החרדים פועלים כמו כת, כת מסוכנת ומזיקה, והמדינה הדפוקה שלנו, בגלל הסכמים קואליציונים קצרי מועד מניחה להתעללות הזו להימשך.

אני רוצה להפנות את הקוראים לפורום שאני מרבה לעיין בו לאחרונה פורום אנוסים בעל כורחם. חרדים שחיים כמו אנוסים שרוצים לצאת לחופש ולא יכולים.

למה עמותת הלל שעוזרת לצעירים ולצעירות האמיצים האלה חיה מתרומות ומהיד לפה?

כי המדינה שצריך להיות לה אינטרס לעזור להם לצאת לחופשי מעדיפה לממן מדגרות של בורות במקום לתת לאנשים האלה אפשרות לחיות חיים מועילים ופוריים.

כדי להוציא אותם לחופשי ולתת להם אפשרות להצטרף למאה שלנו צריך אומץ וחזון ודבקות במטרה. כל מה שאין לממשלה שלנו ולעומד בראשה. ברגע שהם יתחילו ללמוד מה שלומדים כל שאר ילדי ישראל הגיוס לצבא יבוא מאליו, בלי צורך באילוצים.

כל זמן שאנחנו תקועים עם השלטון הנוכחי זה לא יקרה כנראה, באמת חבל.

אלכוהול גורם לי להרגיש רע. כמה שיש יותר אחוזי אלכוהול ככה אני מרגישה רע יותר והרגשת החולי תוקפת אותי מהר יותר.

לפעמים מצער אותי שאני לא יכולה ליהנות מכוס יין טוב, יש אנשים שמתענגים מאוד על יין, ואני פשוט לא מסוגלת, גם כי יין אף פעם לא טעים לי, וגם כי מיד אחר כך אני מרגישה כאילו אני עומדת לחטוף שפעת. כאבים בכתפיים, חולשה בברכיים, כאב ראש וטשטוש, וזה רק מסתם יין, משהו חזק יותר אני אפילו לא מעזה לשתות.

ג'ינג'י מכין ליקר מפירות ודבש, יש לו מכל הסוגים – תפוח, גויאבה, הדר, רימון. אנשים שותים ונהנים ולפעמים גם קונים, ומידי פעם אני לא עומדת בפיתוי ושותה גם, זה מתקתק וטעים ועם ריח נהדר של פרי, אבל דקה אחר כך אני מצטערת וחייבת לשבת ולהתאושש כמה דקות, וזה רק מליקר עם ממש מעט אלכוהול. בליל המילניום אזרתי עוד ושתיתי שתי כוסות יין לבן, התמוטטתי על הספה ולקח לי שעתיים להתאושש ולזחול למיטה. מאז אני לא נוגעת יותר ביין.

כשהייתי חיילת ניסיתי פעם לשתות עראק, זוועה, למה אנשים שותים משהו מגעיל כל כך?

ניסיתי גם בירה, לא טעים וגם הריח לא משהו. קראתי פעם באינטרנט שהבעיה שלי היא שהכבד שלי לא מפרק את האלכוהול ולכן כשאני שותה אותו אני מרגישה ששתיתי רעל. זה בעצם פגם גנטי שאגב, נפוץ יותר אצל יהודים. אולי בגלל זה אומרים שיהודים לא יודעים לשתות?

יכול להיות שאני יהודיה יותר משאר בני משפחתי שדווקא נהנים להרים כוסית מידי פעם - אם כי חוץ מעוגי מעולם לא ראיתי אף אחד מהם שיכור.

אם כולם היו מרגישים כמוני לא הייתה בעולם בעיית אלכוהוליזם, ואיש לא היה משתכר, אבל כל היקבים, מבשלות הבירה, בעלי הפאבים ומוכרי המשקאות היו פושטים את הרגל.

אלכוהול הוא סם חזק עם השפעה רעה, אבל יש בו המון כסף, ואנשים רבים מתפרנסים ממנו, אנשים רבים עוד יותר ניזוקים בגללו. אני מניחה שאיש לא מתפלא לגלות שעשיית כסף חשובה יותר לעולם מאשר בריאות.

 והנה תמונה של עוד אחת שלא אוהבת ולא יודעת לשתות אלכוהול