רוצה להרזות-אבל בדרך הנכונה... |
| 3/2010
ווואי, שננים.
 עברה לפחות חצי שנה מאז הפוסט האחרון.
יצאתי מגילה, לא הסתדרתי עם השיטה של ספירת קלוריות.
נשארתי פחות או יותר אותו המשקל ואולי טיפה עליתי או ירדתי.
זה כ'כ מבאס. בזמן האחרון אני בולסת ברמות קשות. ואחרי זה עוברת בי תחושת גועל נוראית.
אני רואה את כולם יורדים ברמות! אנשים נהיים מקלות. ורק אני. מה דפוק בי? למה כולם יכולים לרדת ורק אני לא? אני לא אוהבת יוגורטים, גם לא לחם קל, לא מתה על פירות שאני יבוא ויתקע אחד כי מתחשק לי, לא יקצוץ סלט כי אני רעבה, אלא אגש ישר לסיר או למנה חמה ויחמם ויטחן. כי זה יותר נגיש.
למה אין לי שליטה עצמית? למה אין לי כוח רצון?
חברה שלי ירדה פאקינג 14 קילו, עוד אחת לפחות 10 ואחיה נהיה מקל.
למה רק אני לא יכולה להגיד לא לממתקים\ לפחמימות? למה אני אף פעם לא שובעת?
ועוד תפסתי את עצמי בזמן טוב. חודשיים בערך לפני הבגד ים.
אני חייבת לעשות משהו עם עצמי. לא דיאטה מחמירה, אבל לא שטויות.
אני ינסה דיאטת תפוח. כדאי לי?
במקום לטחון וופלים אני יכרסם תפוחים. לא שזה כזה טעים.
אני רוצה להיפטר מהצדדים האלה, מהרגליי פילים האלו.
לא טוב לי ככה, לא נעים לי. אני מרגישה שאני מכוסה בהרי שומן וטובעת בהם.
יום שישי:
בוקר - חצי מלאווח (343) , חצי פיתה + חומוס (בערך 100?)
צהריים -
ערב -
הערות:
אני אהבלה! מה תקעתי מלאווח ביום הראשון של ההסתגלות שלי? נדפקתי לגמריי?
שבת:
בוקר -
צהריים -
ערב -
ראשון:
בוקר -
צהריים -
ערב -
בינתיים עד לפה ונראה איך זה מתקדם.
אחרי זה יש את הפרוייקט הגדול - ערב חג!.
עד כאן,
אחת אחרת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת אחרת