RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
החדר האינטימי שלי - מראות
החדר שלי מעוצב יפה , הסגנון שלי , הטעם שלי , מה שאני רוצה פחות או יותר הולך בו
אני בחרתי שבחדר שלי יהיו הרבה מראות, יחסית אליו , הוא קטן ויש בו 2 מראות...
אני מוקפת בהן.
למרות שהחדר שלי אינטמי תמיד תיהיה שם האישיות האפלה הזאת בשבילי , ההשתקפות שלי.
כשאני מסתקלת במראה , אני לא רואה את עצמי בברור , אני בכלל לא בטוחה שאני רואה את עצמי,
אני רואה יצור גועלי , גבוה ושמן... אני רואה משהו אחר ממה שאני, אבל בכל זאת, אני לא יכולה שלא לפחד להסתקל במראה ולהאמין לשקר שאני רואה...
המראות בשבילי הן אויב, הן אישיות ראה, הן תמיד מקללות אותי נגעלות ממני ומגעילות אותי.
יש מראה אחת ששומרת עלי , ששומרת על השפיות שלי , מראה אחת טובה, המראה בכניסה לבניין שלי .
המראה המרזה...
אני לפעמים לא סובלת להיות לבד בחדר , לראות את ההשתקפות שלי במראה... לבכות ממה שהפכתי להיות , לבכות ממה שהיה...
נמאס לי לפעמים פשוט נמאס!
ולמרות שהחדר שלי יפה...
אני לעולם לא יהיה מאושרת מאיך שהוא נראה , כי הוא משקף לי גם את מי שאני
| |
הבטחה
שוב פעם , אני מבטיחה לך... דברים קשים , דברים חשובים. דברים שכ"כ הייתי מקווה שהיו קורים.
הם קשים... קשים לי...
אבל , הפעם אני מבטיחה , הפעם אני עושה.
לעט לעט אני נזכרת בפעמים קודמות... בשנים קודמות... נזכרת בנו , במי שהיינו... ומתגעגעת...
אני מתגעגעת אליך.
אל החום שהגוף שלך נותן לי
ואת הרוגע שהנפש שלך מקנה לי.
לא הייתי משנה בך דבר , כלום באמת שלא... אתה מושלם לטעמי , אתה החבר הכי טוב שלי לעולם אני לא אחליף אותך
אני נאחזת בחבל דק בכל הכוח שלי. ככול שאני משקיעה יותר, אני מגלה עד כמה אני יכולה גם לעזוב.
הדרך לא קשה ולא מפחידה כמו שחשבתי , רק המוח שלי עשה אותה לכזאת.
הכל קל , הכל פשוט... אבל הכל מפחיד אותי...
אני פוחדת מהכללות... מהעולם הגדול , אני אוהבת מקומות קטנים... פינות חמות , שקט.
העולם שונה , הוא גדול , קר ורועש... אני לא אוכל לחיות בו בלי לאכז בחבל שלי...
אני אולי לא מבקשת , אבל לפעמים אני צריכה עזרה , אולי לא ירצו להביא לי אותה , אבל אני מודה,
אני צריכה עזרה.
יש לפני הר גבוהה וקשה לתפס. ואחריו ורידה כה קלילה ומתונה.
הכל בחיים זה עליות וירידות.
פעם קשה ופעם קל.
פעם אוהב ופעם שונא.
אי פעם , פשוט נוכל להישאר במקום? לא לזוז, לא לעלות ולא לרדת. רק להיות באותו מקום , רק אני ואתה
| |
קור
קור עז תוקף אותי , קור כלבים מקפיא.
נשימותי נהיות כבדות עליי, קשות כ"כ להכניס ולהוציא.
אני פוקחת את העניים ולמרות שכבר ידעתי נדהמת מהסעה שמשתוללת ... משתוללת עליי.
הפינה החשוכה שנארתה עוד איך שהוא חמימה, קרירה.
הרחוב השקט שלי, איש לא יעבור בו.
אני עוצמת שוב את העניים שלי , מחכה...
אני שומעת צעדים , אבל ביין כל רעשי הגשם אני חייבת לפקוח את העניים כדי לראות האם זה אמיתי.
אדם , הולך , ברחוב שלי עם מטריה.
אדם שאני לא בטוחה שאני מזהה.
הוא רואה אותי , אני לא בטוחה , אבל אני חושבת שהוא, מחייך ?
ברק מופיע בשמיים ומרטיע אותי , אני מתקווצת עוד טיפה לתוך הפינה הקטנה שלי ומחכה.. שהוא יגיע
"מה את עושה בחוץ ילדה?" שואל האיש
"אני לא יודעת"
"ואיך קוראים לך ילדה?"
"אני לא יודעת"
עוד ברק מופיע בשמיים , הפנים שלו נראות יותר ויותר עצבניות.
"בואי ילדה , כנסי חזרה לאחת הכופסאות אותם כולם מכנים בתים , תתקרבלי לך בשקט שלך , בבית חמים"
"איש אני לא יכולה!"
"למה זה ילדה?"
"אני לא יודעת"
עוד ברק והפנים שלו... הפנים המוכרות שלו.
אני מתחילה לרעוד.
למרות ששנינו בחוץ , היידים שלו כ"כ חמות , כ"כ נעימות כנגד העור הקפוא שלי.
"את קרה ילדה"
"אני יודעת"
הוא מחבק אותי, אני עוצמת את העניים שלי
"איש?"
"כן ילדה?"
"למה שלא תבוא לישון יחד איתי ? בכופסא, כדי שאני לא יהיה בודדה"
"אני לא יכול"
"למה לא?"
"כי זה לא נכון..."
"כלפי מי?"
"כלפי כולם..."
אני שותקת והוא עוזב את הידיים שלי...
אני מוציאה סיגריה מהכיס ומדליקה אותי והפעם הגיע הרעם. נאי נבהלת וזוקרת את הסיגריה לריצפה הרטובה.
אז אני מבינה, שהברקים , הרעמים , זה הפחד שלי , זה הכעס שלי מפני עצמי.
פניו מתבהרות , הוא נראה חברותי , אני כמעט מזהה אותו כמעט מצליחה להגיד את השם שלו..
"איש..."
מחבקת אותו חזק , רק שלא יעזור , שלא ילך.
אני עוצמת את העניים חזק , כאילו שזה יעזור...
פעם ההיא שאני פותחת את העניים ,כבר אין סערה, אני בתוך הכופסא הקטנה שלי... מחפשת את האיש שלי... אבל הוא איננו.
האיש שלי נאלם , לארץ רחוקה
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: