לפני כמעט חצי שנה עברתי תאונה. נסעתי בלילה, בעל חיים מגודל קפץ לי מהחושך לכביש, איבדתי שליטה על האוטו שהתחיל להסתחרר וסטה מהכביש, כמעט התהפך ונעצר כשנתקע במעין קיר. אני יצאתי בלי פגיעה (רצינית), האוטו שלי שכל כך אהבתי הלך לעולמו.
ברגע שיכולתי חזרתי לנהוג (על הרכבים של ההורים), וכמה שיותר. לפני שבועיים קניתי אוטו חדש. אתמול חלמתי שאני עובר תאונה. בכמה חלומות שונים, בכמה צורות שונות, אבל עם מכנה משותף אחד: תאונה, שלא באשמתי, שגורמת לי לאבד שליטה על הרכב, וכתוצאה מזה את הרכב (או יותר מזה בחלק מהמקרים). ומה עשיתי דבר ראשון כשקמתי בבוקר? צחצחתי שיניים. ומייד אחרי זה? הורדתי את הכלבה של השותפה למטה, שלא תשתין בדירה. ואחרי שחזרתי, לקחתי את האוטו ונסעתי לסידורים, שעד אתמול בלילה תכננתי לסוע אליהם באוטובוס. כנראה שככה צריך להתמודד עם הפחדים של הפוסט טראומה, לצאת מיד ולהוכיח לעצמך שהם לא אמיתיים.
ואז חשבתי, אולי זאת הבעיה שלי בלמצוא מערכת יחסים. עברתי טראומה, ממש לא התמודדתי איתה מהר, ותסמינים עדיין רודפים אותי. הפחד, שאני שוב אמצא משהו שאני אחשוב שזה זה רק כדי לגלות ששוב טעיתי, הפחד מלהיפגע, הפחד (שכל הפחדים האלה כנראה עושים אותו הכי סביר) שמשהו דפוק בי. אני יודע שהגיע הזמן להפסיק לפחד ושוב לעלות על ההגה, גם במקרה הזה. אבל פה, בניגוד למקרה של התאונת דרכים, זה הרבה יותר מפחיד אותי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
