בזמן שאני בטלפון מתחננת לאמא לצאת מהבית לגינה הכחולה ללמוד קיבלית אס אם אס אבל היה בי פחד לא רציתי לפתוח אותו
ואמא צרחה לי באוזן מהצד השני "את בכלל מקשיבה לי גברת לין הנכבדה?" ועניתי בחוסר עניין "כן כן בטח" ותוך כדי תשובה נזכרתי הא כן הגינה!! ואמרתי לה "אמא תקשיבי כל החברים החרשנים נפגשים ללמוד כדי שלכולם יהיה הכל ואם במקרה פספסתי משהו בזמן המורה הכתיבה" ואמא קטעה אותי "נו כן בטח איך לא לין.." ואז הגבתי "טוב אז נכון שאת מרשה לי ?" ובלית ברירה ענתה לי שכן הייתי מרוצה מעצמי סגרתי את השיחה.
הנחתי את הפלא על השולחן לא פתחתי את ההודעה לבשתי את המכנסים הורודות הקצרות שלי שמתי גופייה בצבע לבן עם הדפס של מלאך ונעלי אצבע לבנות שמתי צלילית לבנה פיזרתי את השיער שמתי את כל החומר שאי פעם היה לי מספרות בתיק צד הורוד שלי ועפתי מהבית.
התחלתי לנעול את הבית ושמתי לב שלא לקחתי את הפלא נכנסתי לקחתי את הפלא ואז על הדרך מילאתי בקבוק מים קטן ולקחתי במבה קטנה והצצתי בשעון וראיתי שהשעה כבר עשרה ל2 ויקח לי יותר מרבע שעה ברגל.
יצאתי מהבית ובדיוק ראיתי את השכן שלנו ג'קי(צבע עור רגיל גבוה חובב כדורסל בעל עיניים ירוקות וחבר ילדות ובמילה אחת מושלם!) הוא היה שנה מעליי ושכבה מעליי קראתי לעברו הוא הסתובב לכיווני בחיוך ואמרתי לו "לאן אתה נוסע עכשיו? כאילו לאיזה כיוון?" הוא ענה לי "לכיוון הים עם חברים". אז שאלתי אותו "אתה יכול להוריד אותי בגינה הכחולה על הדרך?" הוא ענה לי "כן בטח יאללה תעלי מחכים לי" וצחקתי ואמרתי "כן גם מאחרת לחברים" כל הדרך עברה בשתיקה ושכחתי מההודעה איך לא שחתיך עולמי יושב לידך.
עמבר הגיעה לשם בשעה עשרה ל2 וראתה את עידו ואיתי, ונפגשה עם אלי וסיוון וכמה דק' אחרי זה הגיעו רון ורוני זוג הרונים. עידו שאלה את עמבר ברפרוף "איפה לין רק היא חסרה" והיא ענתה לו "האאא כן לין בדרך" והוא שאל "למה לא באתם יחד?" וענבר אמרה "כי ככה לא יודעת"
תוך שניה לין יצאה מאוטו נראה מאה דולר, נפנפה לשלום ומבטה שט אחרי האוטו.
ואיתי אמר "חבל שלא דיברתם על 100 במגן או משהו"
עמבר ישר שאלה "מי זה היה?" ועניתי בחיוך "ג'קי השכן שלי" עמבר התפלאה "איך הוא ניהיה כזה הורס??" והשיחה נקטעה בצעקות 'יאלה להתחיל ללמוד'.
כל אחד פתח את המחברות הקראנו את החומר צחקנו עשינו הפסקות מידי פעם לשתיה ואוכל.
מידיי פעם המבטים שלי ושל עידו נפגשו אבל מיד חמקתי מהם.
בסביבות השעה 6 בערב התחלנו להתקפל כולם, ואיתי לקח אותי לצד ושאל "נווו ראית" ועניתי לו שלא כי אני מפחדת ואז איתי אמר לי "כן" ואני הייתי בשוק של הלייפ.
הלכתי הביתה לבד אחרי שכולם נפרדו למדתי עוד כמו כולם סידרתי בערך את הבגדים להולנד וצלצלתי לעמבר.
"הלוווווווו" שמעתי קול קטן צורח לטלפון כאילו זאת תחרות צרחות זו הייתה מאי אחותה הקטנה של עמבר עניתי "היי מאי מה שלומך?" והיא ענתה לי מהר "בסדר או לא אמא רוצה שאני לישון עכשיו ואני לא רוצה!" אז צחקתי ואמרתי לה שתביא את עמבר וכאות מחאה על זה שלא התיחסתי למה שהיא אמרה היא צרחה לטלפון "לאאאאאא צ'הההה!!!" ומיד עמבר הרימה את הטלפון ואמרה "מאי אם תנתקי אני אתן לך להתחבא בחדר שלי" מיד צחקתי אךך האחים של היום..
דיברנו רבע שעה בטלפון על הבגרות מחר על הטיסה מה היא ארגנה לעצמה ומה אני, השוונו דברים ואמרנו שמחר אחרי הבגרות רצים לסדר מזוודות, והיא באה אליי וטסנו מפה..
שניה לפני שסיימנו את השיחה, סיפרתי לה על מה שהיה עם עידו.
והיא הייתה בשוק והבטחתי לה הסבר בטיסה כי אני חייבת ללמוד סגרנו את השיחה.
יום למחרת קמתי ב8 יצאתי ב9 מהבית לחוצה קבלתי הודעה מילדים בשכבה וההורים בהצלחה היום הייתי שמחה בשעה 9 וחצי התחילה הבגרות הייתה קצת קשה סיימתי אותה במלא כל הזמן שהיה לי.
אחרי הבגרות השוונו תשובות וגיליתי שהמגן שלי הוא 87 כל הכבוד לי! ולעמבר המגן 96.
איתי קיבל כמוני ועידו קיבלת 93. הייתי מרוצה אך מיהרתי הביתה הגעתי ארזתי שתי מזוודות אחת מלאה בגדים השניה זה היה תיק גב
עם כל מיני דברים בסיסים ועוד מזוודה קטנה שבה היה שמן שיזוף מנות חמות תכשיטים מצלמה בטריות צילומים של הדרכונים וכל מיני.
בשעה 4 ורבע עמבר הייתה אצלי עם שתי מזוודות ותיק גב היא לקחה איתה הכל מהכל מפן ועד לקרם גומיות וסיכות ומה לא דבר ראשון שאמרתי היה "אנחנו כולה נוסעים לשבועיים משוגעת" והיא ענתה מהר "טוב זוזי חם לי אני רוצה מזגן" דחפה אותי ונכנסה.
אמרה שלום לאבא ואמא שלי ולאיתי שבא דקה לפניה להיפרד.
הוא שאלה איזה מלון אנחנו ניהיה ועניתי לו "לא יודעת מלון על החוף בשם נובוטל משהו..".
הוא חייך ולא הבנו למה הזמן רץ מהר מידי והשעה הייתה כבר 5 והיינו חייבות לנסוע לשדה התעופה נפרדתי מאחותי הקטנה צלצלתי לסבתא סבא לרוני(היינו סוג של שלישיה עמבר רוני ואני) ואיתי כמובן שהיה אצלי ועידו שבא בדקה האחרונה והרגשתי קצת רע עם זה.
נסענו לשדה נפרדנו לשלום מכולם והגענו לבדיקת דרכונים ואז גיליתי ששלי לא חודש והייתי בצרות!!
מקווה שאהבתם הוא קצת ארוך וזורי על קצב העידכון האיטי פשוט אני רואה שאין קהל אז אני כותבת לי ולא מעלה..
שיהיה לילה טוב ותגיבו!