לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חוק הגרביטציה האוניברסלי של ניוטון: בין כל זוג מסות m1, m2 המרוחקות זו מזו מרחק d קיים כח משיכה גרביטציוני (כבידתי).

כינוי: 

בת: 35

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2005

ושוב...




אני פשוט משוגעת על גליטרים פקאציים ומטומטמים.
Dont you?




עריכה משוכללת!
יבורך היריב!




פוסט ארוווווווך.
היכונו.

[חה חה. הכפלתי אותיות.]




זה עצוב.



גם זה.



אני אוהבת עריכה משוכללת.




אחי ערך בדיקות דם לפני שהוא טס לאפריקה. עכשיו מסתבר שיש לו מחסור בברזל.
אז האחות נתנה לו רשימה של דברים שהוא צריך לאכול הרבה, כי יש בהם ברזל.
הפריטים הבולטים ברשימה הם ברוקולי, חסה, קישואים, כבד, תרד, וסויה.
למעשה הדברים היחידים מהרשימה אותם הוא מוכן להכניס לפה זה גרעיני אבטיח וטחינה.
יש לי הרגשה שאני הולכת ליהנות מאוד עם אחי בזמן הקרוב.






Boys! it's summer time!
OMG! It's almost not summer time! Holocaust!





לפני כמה זמן היה יום שבת (באמאשלי!) והיה לי משעמם, אז ראיתי שידורים חוזרים של 'תשוקות' ככה בשתיים בלילה.
כמעט התפלצתי.
שרידן הייתה בקומה. כולם היו בטוחים שהיא מתה.
הרופאה בדקה אותה ואמרה שהיא מתה.
איך?! איך זה הגיוני?!
איך קורה מצב שבו רופא מוסמך לא יכול להדיל בין תרדמת לבין מוות?!
זת'ומרת, בדיקת דופק פשוטה הייתה יכולה לחסוך ממני את כל קו העלילה הדפוק הזה!
אני רואה פוטנציאל חמור לתביעת רשלנות רפואית.




המומינים זו סידרה גאונית.

סרח מנסה לפרוץ אל מזוודה שהוא גנב: "למה אנשים נועלים את המזוודות שלהם?! מה קרה לאמון באנשים?!"




אבא: "טוב. אני הולך לחפץ חיים. את רוצה משהו מחפץ חיים?"
אני: "מה יש בחפץ חיים?"
אבא: "כלום."
אני: "אוקיי. אז תביא לי כלום."
אבא: "אוקיי. את רוצה הרבה כלום?"
אני: "לא יותר מדי כלום, אבל אל תתקמצן."
אבא: "אז, מידה סבירה של כלום?"
אני: "מידה סבירה של כלום."




אבא: "אפרתי! מה את חושבת לעצמך?!"
אני: "מה אני חושבת?! מה אתה חושב?!"
אבא: "אני?! אני לא חושב כלום!"
אני: "את זה אני רואה!"

הא! סוף סוף הפאנץ' שייך לי בשיחה עם אבא.




רק אני חושבת שזה נורא מצחיק שאח שלי כמעט נרצח בידי פיל?




אני מדגישה יותר מדי מילים.
זה מוכרח להיפסק.




"אה! פאק! נתפס לי הרחם!"




יום אחד אני ואבא הלכנו לבית חולים מסריח, ונאלצנו לחכות הרבה זמן מול המעליות.
בשלב כלשהו אבא נטש כדי לבדוק משהו.
ואז הוא חזר.
"אפרתי, יש מקום יותר קרוב שאפשר לשבת בו, בואי נלך לשם."
"לא. כבר התיידדתי עם המעליות. קטעים איתן."

זאת אני, אחרי שעתיים שינה.




בדיחה שדוד שלי סיפר:

דחוי קורס טיס הולך למיונים.
"איפה אתה רוצה להיות? מג"ב?"
"לא."
"תותחנים?"
"לא."
אז איפה?"
"נ"מ."
"למה נ"מ?"
"כי אם אני לא טס, אף אחד לא טס."




אהביני, אעלק.




חה חה חה!
"מה זה צהוב, מקומט, וחי על גב של חיפושית מתה?"




ברכבת בדרך למפגש כלשהו (איבדתי חשבון) ראיתי אישה שקראה ספר שכותרתו:

הנאה מובטחת!

350 טיפים לחיי סקס מוצלחים




היא נראתה נורא מרוכזת.




הגדרה בתשבץ: "מין סוג של חיפושית."
אני: "מקארטני!"

וזה התאים.




Would you like to have a roll in the hay? It's fun! Roll, Roll, Roll in the hay!

פרנקנשטיין הצעיר זה סרט טוב.




גם איש הפיל זה סרט טוב.
אני צריכה לראות אותו עד הסוף מתישהו.




ראיתי פיק אפ.
בר רפאלי היא הדנה בלום של החיים האמיתיים.




אני שונאת לקנות נעליים עם אמא.
יש לה כישרון לשלוף את הדברים הכי מכוערים מהמדף.



אני שונאת לקנות נעליים בכלל. זה מזכיר לי שאני נכה.




מיום שני עד היום הייתי עם משפחתי בחופשה בכנרת.
יום לפני אמא תידרכה אותנו.
"אתם תקומו, תתארגנו, נעמיס את הדברים ונצא, בשמונה וחצי בדיוק! לא דקה
לפני שמונה וחצי, לא דקה אחרי שמונה וחצי! אלא בדיוק בשמונה וחצי! כדאי
שתלכו לישון מוקדם, כי מחר יוצאים בשמונה וחצי! שמונה וחצי על השעון!"

בסוף יצאנו ברבע ל-12.




בדרך ראינו מסעדה שקראו לה "דגדגן".




"הארי פוטר באמהרית זה בטח הזוי. כל דבר באמהרית זה בטח הזוי."



אני שונאת להתקלח בצימרים.
תמיד יש לי תחושה שהקיבוצניקים האלה (אני כזאת, מותר לי) לא ממש מקפידים על ניקיון.
והתחושה הזאת מתחזקת אם אני מוצאת שערה, אפילו אם זה של עצמי.
ואז אני מתחילה לחשוב: "המממ, מעניין כמה אנשים ערומים עמדו פה לפני".

ברררר.




"אה! אני מריחה כמו חסה מטוגנת!"




בקיבוץ בו התארחנו הייתה ארוחת בוקר כל יום בחדר אוכל.
אבל הם היו קמצנים ועצלנים, ובמקום להגיש סלט כמו שצריך הם הגישו ירקות שלמים, שהאורחים יחתכו.
בעודי נאבקת בירקותיי נחתכתי קשות באגודל.
אני תובעת אותם על נזיקין.



סבתא נתנה לי פלסטר, אבל הוא התקלף במקלחת. אז ביקשתי מאמא חדש, אבל היא
שכחה לתת לי. ואז הלכנו לאכול איפשהו, ולא היה לי פלסטר. ובמקום הזה הגישו
בין היתר מין לחם כזה עם זעתר שאוכלים בידיים. אכלתי, ואז ראיתי שהחתך שלי
מלא בזעתר.
אני: "אמא! את לא נתת לי פלסטר ועכשיו הפצע שלי מלא בזעתר! בגללך אני אמות מאינפקציה!"
אמא: "אינפקציית זעתר?"
אני: "היו דברים מעולם."



בבוקר:
אמא: ~מנסה להעיר אותי~ "אפרת... אם תקומי- אני אתן לך פלסטר!"
אני [פחות או יותר מתוך שינה]: "זה פלסטר עם ציורים?"
אמא: "אני חוששת שלא."
אני: "אז לא שווה."




סבתא שלי יודעת מה זה יב"ז.





וברגע שתלכו לעשות קייקים באבו-קייק, גם אתם תרגישו כמוני.

קרדיט על הכפתור




אמא ואני בקייק:
אני: "את בטוחה שזה משם?"
אמא: "די בטוחה."
אני: "בסוף נגיע לסוריה."
אמא: "אנחנו אפילו לא בכיוון."
אני: "הכל אפשרי, אמא, אנחנו פולניות."




"אל תלקקי! תני ביס! מה אנחנו, חיות?!"



אגב, הדיסק השני של איי אם קלוט רק מאשר את העובדה שהם שולטים.




"מה שרים בסולו גיטרה?"
~שתיקה~
"זו השאלה הכי מטומטמת שאי פעם שאלת אותי."




מחר החבריא מתנחלים אצלי בבית. מספר כללי יסוד לאלה שקוראים פה, ואעריך זאת אם תעבירו קשר בין אלו שלא קוראים פה.
1. אני שומרת לעצמי את הזכות להכות בעורף את כל מי שמדבר חזק יותר מן הטונים המקובלים.
2. אין השאלות של סרטים אלא במקרים ספציפיים במיוחד, ובכל מקרה לא נוגעים במדף הטרנטינו.
3. כל מי שאך נוגע בגרגורי ללא רשותי יירצח ביתר ברוטאליות, ואף אחד מלבדי לא מעמיד אותה בחזרה על הת'ינגי הזה שגיטרות עומדות עליו.
4. יורי הוא זונה כי הוא אמר שהוא בא ובסוף הוא לא בא. אז הוא זונה.




הגעתי למסקנה שכשאני כותבת פוסטים מושקעים ואיכותיים אני מקבלת עשרים
ומשהו תגובות, אבל על פוסטים שהם זבל (כמו זה) אני מקבלת שבעים ומשהו
תגובות.
איבדתי הרבה מהערכתי לרבים מכם.
~שתיקה זועפת הנועדה למלא אתכם בבושה~
בכדי לזכות בהערכתי חזרה עליכם להוציא את המקל מהתחת שלכם, לגלגל למטה
ולקרוא את הפוסט הקודם (עליו עבדתי קרוב לשבועיים), להפנים, להוריד או
לקנות בהקדם האפשרי, ולהיות שולטים.


[נו, פולניה.]




הציטוט הנבחר:
"חיחיחי... נפל לך השקל."
נכתב על ידי , 25/8/2005 20:40   בקטגוריות סת"ם  
69 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



83,604
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטריזומיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טריזומיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)