חוק הגרביטציה האוניברסלי של ניוטון: בין כל זוג מסות m1, m2 המרוחקות זו מזו מרחק d קיים כח משיכה גרביטציוני (כבידתי). |
| 9/2005
הו, אלוהים!!!11[אחד]
זה חייב להיות שיא חדש כלשהו של חוסר עניין לציבור.
"רגע, רגע... תנו לי לראות אם הבנתי את זה כמו שצריך.
עופר שכטר וטלי שרון.... קנו נעליים.
מרתק."
טוב, תסלחו לי, אני מוכרחה מעט סגידה ל-Team America
"You have balls. I like balls."
"My sister - Aids! My father - Aids! My doggy and my brother and my [something]- Aids! The gays and the straights and the whites and the blacks... Everybody has Aids! My sister got it and so do you - Aids Aids Aids!"
"Team America! Fuck, Yeah!"
"We have no I.N.T.E.L.L.I.G.E.N.C.E!!!"
"See, there's three kinds of people: dicks, pussies, and assholes. Pussies think everyone can get along, and dicks just want to fuck all the time without thinking it through. But then you got your assholes, Chuck. And all the assholes want is to shit all over everything! So, pussies may get mad at dicks once in a while, because pussies get fucked by dicks. But dicks also fuck assholes, Chuck. And if they didn't fuck the assholes, you know what you'd get? You'd get your dick and your pussy all covered in shit! "
בבלוג כלשהו עלמה כלשהי (מצטערת, ניסיתי למצוא לינק) פירסמה את התמונה הבאה:
נו, תירגעו.
בתגובות:
אני מתה על החברה שתמיד טורחים לציין את המובן מאליו.
"מי המחנכת שלך?"
"אמנון."
אני: ~נכנסת הביתה~
אבי ואחי: ~נאבקים זה בזה~
אני: "מה הולך פה?!"
אבי ואחי: ~קופאים~
~שתיקה~
אבא: "הוא התחיל." ~חובט לאחי בכתף~
"הלוואי שהיו קוראים לי ראלף."
"חשבתי שאת רוצה שייקראו לך נבל."
"נכון. אני רוצה שייקראו לי ראלף נבל וולדו."
עכשיו כשאני בתיכון בכל פעם שאני נתקלת בחלק מחבריי שקטנים ממני בשכבה
(שכבה ט'), אני חשה בצורך בלתי נשלט לצווח "האהאהאהא! צוציקים מהחטיבה!
האהאהאהאהא!"
שלא תקבלו את הרושם שאני מרסנת את הצורך הזה, דרך אגב.
(יש לי חיזיון! אני רואה הרבה אנשים כותבים לי בתגובות: "האהאהאהא! צוציקית מכיתה י'!")
(אחרי שכתבתי את זה, בטוח.)
אוקיי, חבריא.
תצילו אותי מעצמי.
מכירים את זה שמגרד ממש ממש בתוך האוזן? ואין שום דרך אפשרית מבחינה פיזיולוגית שאפשר להגיע לגירוד הלז?
נורא מתחשק לי כרגע לתפוס איזו מגרפה חלודה מטונפת, לתקוע אותה עמוק בתוך חלל האוזן שלי ולכרוך את עור התוף המזוהם שלי סביבה.
תסלחו לי לרגע.
פאק!!! פאק!!! פאקינג הולי שיט אין דה סקיי!!! למה?!?!?! למה?!?! למה אתה
שונא אותי?!?! אפילו לא אכפת לי שבית ספר!!! אין לי שום בעיה עם בית
ספר!!! המקצוע היחיד שאי פעם הייתה לי בעיה איתו הוא מתמטיקה, ושיבצו אותי
בשלוש יחידות, וזה פאקינג קל, אז באמת לא רע לי בבית ספר!!! יש מגמת
אומנות!!! מגמת אומנות זה טוב!!! ומגמת ביולוגיה!!! זה מצחיק!!! אתה יכול
לתקוע אותי בבית ספר כמה שמתחשק לך!!! אבל, למה?!?!?! יא ראבאק, למה אני
צריכה לקום בפאקינג שש בבוקר בשביל זה?!?! שש בבוקר זו לא שעה הומנית
להקצה!!! אנשים לא נועדו לקום בשש בבוקר!!! אם היה זה גורלנו לקום בשש
בבוקר היית מתכנן אותנו לקום כל יום בשש בבוקר!!!! למה אתה מנוול?!?!?!
אממממ... הצילו?
נו, אין לי כוח. תדמיינו שיש פה פוסט.
~פוסט~
אין ציטוט. קמתי היום בשש בבוקר. ולא ישנתי בצהריים. ועכשיו שתיים וחצי בלילה. שייזדיין, הציטוט.
הציטוט הנבחר:
"get in the car. bitch."
תודה, רובין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
