סרט טוב שראיתי:

"וואלס עם באשיר"

בבימוי ארי פולמן

2008

סרט אנימציה דוקומנטרי המתעד את מסעו של הבמאי בניסיונו להיזכר בחוויותיו ממלחמת לבנון הראשונה, ולהבין מה הקשר שלו לטבח סברה ושתילה. אני מזכירה אותו פה בגלל שהוא השפיע עליי עמוקות משתי סיבות:

א. הוא הוכחה ניצחת לכך שבארץ אפשר לעשות אנימציה איכותית, מושקעת, מרהיבה, מהוקצעת ומעניינת, שלא מתפקדת רק בתור גימיק ולא נראית כמו חרא על מקל.

ב. הוא מצליח להתעסק בנושא מאוד רגיש בהיסטוריה של עמישראלחי בצורה אישית לגמרי ולא להצהיר הצהרות כלליות. כלומר, בלי להיות צדקני, מטיפני, ובלי להפנות אצבע מאשימה כלפי אף אחד- גם כן משהו שכמעט אף יוצר ישראלי לא מצליח לרסן את עצמו מלעשות.

מהסרט יצאתי מזועזעת ומלאת חלחלה, במיוחד בגלל סצינה אחת שכללה את הביטוי "שפיכת גופות". לרוץ לראות.

האתר הרשמי של הסרט: http://waltzwithbashir.com/

הופעה שהלכתי לראות:

מוריסי

גני התערוכה

29 ליולי

הנפש האומללה שהגתה שורות קלאסיות כמו:

• So close your eyes and think of someone you physicly admire

• When will you die?

• Sweetness I was only joking when I said I'd like to smash every tooth in your head

וכמובן-

• You're the one for me, fatty

איש חלכאי, עלוב נפש, מוכה גורל ולגמרי שולט(תתת). 

אם לסכם בכמה מילים- אסף אבידן חפר לי בעור התוף ולכן לא הצלחתי להבין אם אני מחבבת אותו ואם לאו, הניו יורק דולס לא הרשימו אותי בכלל, מוז זרק שבע חולצות לפחות אל הקהל הנלהב, חרג מהסט ליסט המתוכנן באופן מבורך, סיפק משפטי מעבר נהדרים בין שיר לשיר, ובקיצור- היה חד פעמי, ונהניתי מאוד.

הופעה שאני הולכת לראות:

אר.אי.אם

טוויקנהם סטדיום, לונדון

30 לאוגוסט

איזו זונה אני!  

(האדיטורס מחממים )

הבגרות האחרונה שעשיתי:

אזרחות, אם לא מחשיבים את מועד ב' במתמטיקה.

סך הבגרויות שעשיתי השנה: תיאטרון (הפקה + תיאורטי), אמנות (פרוייקט + תיאורטי), מתמטיקה, אנגלית, ספרות, חיבור, תנ"ך, אזרחות. עשר בסך הכל.

סך המתכונות שעשיתי השנה: כל מקצוע כפול 2. כן כן, הנהלת בית הספר החליטה שלמרות שישבנו בבית כמעט שלושה חודשים במהלך והשביתה, ולמרות שהם, בטיפשותם, דחו לנו את כל הבגרויות לכיתה י"ב (מועדי קיץ!), זה לגמרי הגיוני שנעשה שתי מתכונות לכל מקצוע. מה שיצר מצב בו על התלמידים ללמוד לשלוש מתכונות בשבוע. היה שבוע אחד בלתי נשכח בו היו לי ארבע מתכונות ובגרות, כל מבחן במקצוע שונה. אפילו אירגנו מחאה, לפי מיטב המסורת שהכתיבו כל סדרות הנעורים האמריקאיות מהניינטיז, והחלטנו בהפגנתיות ובקולקטיביות להגיש מבחנים ריקים לאחת המתכונות בתנ"ך, בצירוף מכתב למנהל. זה אפילו די הצליח- שכנענו אותו להחשיב רק ציון מתכונת אחד למגן, והאיום שלו לשקלל את הציון הריק ממתכונת המחאה למגן שלנו התברר כאיום סרק, כרגיל. אז כן, אני די גאה בנו.

אבל זה כבר היסטוריה עתיקה. אני רק שמחה שלעולם לא איאלץ לגעת בספר תנ"ך. או לבצע במחשבון פונקציה מסובכת יותר מחישוב אחוזים לטיפ.

Yyyyes... 

מה אני עושה בימים אלו:

לא הרבה. נפלתי לפני כמה שבועות, והעולה החשד לסדק בעצם של רגל ימין.

אלא שמאז פסל אורטופד מוסמך חשד זה, ובמקומו העלה חשד אחר, לפיו רק קרעתי כמה סיבים בשריר.

הוא גם הקפיד להודיע לי שלפי צילומי הרנטגן שלי, ומסיבות שקצרה היריעה מלהסביר כאן, אם אפול שוב אשבור לבטח את הברך. עצתו הרפואית, בתור אורטופד מוסמך, הייתה, ואני מצטטת, "אז אל תיפלי".

ומה שאני אומרת פה זה בעצם שאני מנסה לנוח. אני נוסעת לראשל"צ פעם בשבוע, ונפגשת עם חברים פעם ב-.

אני גם מאיירת ספר ילדים שבעלשלאמאשלי כתב, ובעיקר מתכוננת ליום הדין ההולך וקרב בו אצטרך להתחיל לבשל לעצמי, ולעשות כביסה, לקנות נייר טואלט ושאר מעשים דומסטיקאיים כגון אלה. 

מה אני עושה אחר כך:

שירות לאומי, במסגרתו אסייע לגימלאים, ניצולי שואה בעיקר, בכל תחום שאיננו סיעודי או ניקיוני.

במסגרת השירות אתגורר בדירה בתל אביב, ואעבוד בכל איזור המרכז. אני לא יודעת בדיוק מתי אני מתחילה.

זה כל מה שיש לי לומר בנושא כרגע.