" כן גברתי?" היא פונה אל האישה בשמלה הכחולה, "במה אני יכולה לעזור לך?"
" פעמיים 'דיאט קולה'" האישה מתקרבת אל הדלפק, ונשענת עליו במרפקיה, ומסמנת למעיין לגשת אליה,"את מכאן?" היא שואלת.
"כן" מעיין אומרת "מכפר ורדים" היא מצביעה לעבר החלון, משם רואים את בתיו החיצוניים של הכפר המטופח, "למה?"
"מקום יפה" עונה האישה ולוקחת את שתי הכוסות עם המשקה הכהה והמבעבע בתוכן "מקום יפה, נערה יפה" היא מגישה לה שטר של מאה שקל, "וחיוך יפה" היא ממקדת את מבטה בשפתיה של מעיין,"תשמרי עליו" היא מוסיפה מקבלת את העודף ופונה ללכת.
" על מי?" מעיין לא מתאפקת ושואלת, "על מי לשמור?"
" על מי שגורם לך לחייך ככה" האישה משיבה ומתרחקת.
מתוך הספר ד.נ גליל מערבי של גלילה רון פדר עמית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
