האגדה שלי

הרבה אנשים מתחילים את הכתיבה ב"שלום" "היי" "ברוכים הבאים" ,אבל אני פשוט לא כזאת.

אבל עדיין אל תחשבו שאני איזה פנקיסטית מדוכאת שאוהבת שחור.

פשוט אין לי מצב רוח היום,לכלום.

אבל אני רוצה להיות אופטימית,לפחות בפוסט הראשון.

אוקיי אז אני חסוייה בת 12,זאת אומרת כמעט שלוש עשרה.

אני רק אגיד שאני מקיבוץ כלשהו איפשהו אי שם במקום נידח.

קוראים לי ליאור(שם בדוי).

ובישראבלוג אל תקראו לי חסויה,תקראו לי ליאור,

זה שם שאני מאוד אוהבת!

(למרות שגם אליאור זה יאפה)

אני מאוד אוהבת מוזיקה וכל מה שקשור בריקוד משחק ושירה מוצא-חן בעייני.

אני אוהבת פופ.

אני יודעת שאני לא נשמעת כמו פאקצה,עם החברות אני יורדת על אנשים,

ובגלל זה אני שונאת את עצמי.

אבל כן אני פאקצה וגאה בזה,אני גאה בזה שאני לא חננה.

אני גאה בזה שאני לא רודפת אחרי בנים,הם רודפים אחרי.

יש לי הרבה בלוגים שבהם קוראים לי:מאי,שירז,ליאל,אריאל ועכשיו גם אחד ליאור.

טוב אז אם לא נחמד לכם עם הבלוג של הפאקצה הזאת אתם מוזמנים לגלגל עכברים למעלה,

וללחוץ על האיקס האדום.

ואתם מוזמנים לבוא לפוסט הבא.

אני חושבת שלכל אחד מגיעה הזדמנות.

אתם יודעים מה,תעזבו.השם האמיתי שלי זה ליאור כל מה שאמרתי על עצמי נכון,

פשוט נמאס לי שיורדים עליי בגלל הגיל.

היה לי עוד בלוג אבל היו שם תגובות נאצה בטירוף אז סגרתי אותו.

ואני לא גרה בשום קיבוץ אני גרה בעיר,ואני חולת קניונים.

בבקשה אל תגידו לי שאני קטנה.בבקשה לא.

אני אצלם תמונה שלי ואשים(אני לא אשים תמונות מגיל 9 נכון?)

ובבקשה תגיבו,זה ממש חשוב לי!

ליאור 3>