"...אי אפשר להתרגל למשהו שאתה לא אוהב..."
זה אומר שאני אוהבת את זה....?
האומנם?!
טוב..אז מה כבר יש לכתוב..?
בבצפר?אני דיי מסתדרת..
הכרתי ילדים שאפשר איכשהו לדבר איתם...זה עדיין לא אותו דבר,אני גם לא חושבת שזה יהיה אי פעם אותו הדבר....
וגם...אני דיי מסתדרת עם המחנכת החדשה שלי,דווקא אהבתי אותה,וגם היא דיי אהבה אותי כך שזה בכלל מצויין.
הכיתה?סבבה לגמרי...יש צחוקים פה ושם,אני דיי מסתדרת עם האנשים שזה מה שהכי חשוב.לא צריך שהכי יאהבו אותי,אבל העיקר, שאני כאילו לא יהיה "ילדת הכאפות" או משהו בסגנון.....כי תאמת?! יש הרבה כאלה בבצפר שלי...
אני גם דיי שמחה שאני לא "ילדת הצומי" כמו שהיה שנים קודמות....
רושם ראשוני בשבילי זה בין הדברים היותר חשובים,ואם יקבלו אותי טוב? אני יקבל אותם פי שתיים יותר טוב,ומי שמכיר אותי..נראה לי כבר הבין את זה....או שלא?
הציונים..?דווקא דיי טוב,ההיתי אומרת אפילו מצויין,רב המורות,אם לא כולן,דיי מחבבות אותי ואני אותן.
יש לנו אחלה סגל של מורים,עושים תצמם קשוחים אבל דיי נחמדים.
קיבלתי בבוחן הראשון במט' 99
במבחן במט' קיבלתי 100 -עגול-
בלשון בבוחן קיבלתי 95
ובמדעים,שזה לא היה ממש בוחן אלא שאלה כזאת,קיבלתי 85.
זה דיי טוב יחסית למישהי ששנה שעברה הכל היה נכשל,לא?
אמ..מה עוד יש לי לספר,אמ כן..נראה לי שכולם כבר יודעים שהתגעגעתי לכפר ברמות מטורפות אם לא רצחניות,
ובמיוחד אחרי הביקור שלי אז בכלל אני מתגעגעת עוד יותר,אח..הנוסטלגיה,אתם ההיתם צריכים לראות את המבט שלי כשנכנסתי באותו היום לכפר.
החיוך שלי פשוט לא יכל לרדת לי מהפנים ואפילו דמעות היו לי,אם אני זוכרת נכון.
לפני שאני מסיימת,אני רק ההיתי רוצה להדגיש,שיש אנשים שאני בריב איתם,כבר דיי הרבה זמן,
יש כאלה שקוראים פה ויש כאלה שלא,ויש כאלה שיחשבו שזה הם ויש כאלה שלא,פשוט...הלוואי והיה לי את האומץ לגשת אליהם ולהגיד..
"סליחה...טעיתי...."
למרות שאולי בכלל צדקתי?...אם היה לי את האומץ בכלל לגשת...ההיתי אומרת את זה..גם אם עמוק עמוק בפנים,אני יודעת שאני צודקת.
אני מתחברת לאופנה,מאז שההיתי קטנה,אהבתי לצייר שמלות,דוגמניות,ובגדים.
אבל בזמן האחרון אני מאוד אוהבת את זה ואפילו צופה בערוץ האופנה בכל פעם שמזדמן לי,אני חושבת על קריירה של מעצבת אופנה,לגור בניו יורק,להופיע על המסלול לטוס בכל העולם ולהיות בכל שבוע אופנה.
להתראות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
