ה-6 בנובמבר 2008 תאריך שהינו סימן דרך עבור העולם כולו.
מן הוכחה לכך שלהיות אופטימי זה משתלם.
שמטעיות לומדים ושבכלל אין לקבוע את יכולתו של האדם ע"פ מראהו.
ברק אובמה, שם שאומר הרבה בין אם אתה תומך הבו או לא, בין אם אתה מאמין שישנה או לא, בין אם אתה מרגיש שהוא אכן יתפקד כנשיא של המדינה החזקה בעולם ויעשה זאת כמו שצריך. זה לא משנה, כל אדם ואדם בעולם שומר לאובמה פינה חמה בלב רק משום שהוא מסמל הרבה מעבר לנשיא, או הנשיא השחור של ארה"ב הוא מסמל ניצחון במאבק שנראה בלתי אפשרי בגזענות.
אני מודה ומתוודה שיותר מפעם אחת נפלטה לי הערה גזענית, קורה, אני אישית לא סבלתי מגזענות, מי שמכיר אותי יודע שגם כשאני בחו"ל אני נראת כמו בני המקום, אך כיהודיה ידעו לי כי אנשים רבים בעולם סבלו וסובלים מגזענות ומהשפלה יום יומית והשוואתם לדברים שפלים רק לפי המראה שלהם, ואם יורשה לי לחזור לאובמה, הוא מבחינתי הדוגמא לכך שלא כל בני האדם שווים, יש מי שמוצא עצמו מנקה רחובות, שוטר, מורה, עורך דין, מהנדס, ויש מי שנשיא ארה"ב.
חיים בלי שאיפה הם לא חיים.מה שווה הבוקר אם הוא לא מכניס בך תחושת אופטימיות שהיום יהיה יום טוב יותר מאתמול. שהיום אשיג משהו שרציתי.
לשאוף, לחלום, לרצות, לנסות, לקוות, מילים מעצבנות ודביקות מן מילים שרק בגללן לא כיף לראות את הסדרה "קטנטנות" אך כשבסופו של דבר תשיג אתה מה רצית, תאהב את המילים האלה כי תדע שהם אלו שנתנו לחיים שלך משמעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: