לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

להתעורר לסיוט




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

11/2008

השאלות שעולות.


נכון אני נולדתי למשפחה דפוקה , נכון אני עברתי לא קצת בחיים שלי עד עכשיו, אז אתם שואלים את עצמכם איך זה שאני עדיין שפויה?! - תמיד כשיודעים שיש בעיות במשפחה תמיד איכשהו זה משתקף על הילדים: נהיים פריקים, חותכים ורידים, מעשנים, שותים, לוקחים סמים רק כדי לברוח מהבעיות , לברוח לעולם אחר, לעולם טוב יותר ,לעולם יפה יותר, לעולם שבעיניהם ייראה ורוד.

אני, לא עושה שום דבר מהדברים האלה חוץ מהבלוג הזה שרק עוזר לי לפרוק הכל החוצה. אני בטוחה שאתם לא יכולים להבין אותי, אתם בטח חושבים טוב עוד ילדה מתוסכלת ומתוסבכת שיש לה בעיות בבית, לא - אני באמת לא כזאת אני לא מתוסכלת לפחות לא ככה החברים שלי מכירים אותי אם הם היו קוראים את הבלוג הזה הם בחיים לא היו מאמינים שזו אני. אתם מכירים את זה שלפעמים בחיים את משחקים את עצמכם כאילו משחקים תפקיד או דמות בחיים? אז אני, משחקת דמות כל החיים. מה שהאנשים הכי קרובים אלי רואים זו לא אני האמיתית זו דמות שיצרתי כדי שהם ישימו לב שהחיים שלי לא מתוקים כמו שהם נראים.

ואם כל הדברים האלה אני עדיין מצליחה להישאר שפויה ולא להשתגע , לצאת החוצה ולצרוח את נשמתי , לצרוח את כל מה שיש לי על הלב, בזיכרונות ובמחשבות. כי אני לא מחוברת למציאות אני לא מסתכלת על המציאות , על החיים שלי כמו שהם ,אני מסתכלת עליהם כאילו מהצד כאילו אני מספרת סיפור על ילדה שיצרתי. אבל כדי לא להיסחף יותר מידי לסיפורים שלי אני כותבת את זה כדי להבין שזה לא אמיתי ולראות איפה אני באמת עומדת. אני זוכרת את עצמי כבר מגיל קטן תמיד מספרת לעצמי סיפורים על עצמי איך אני הייתי מה אני עשיתי אפילו  שלא הייתי עושה כלום מהדברים שהייתי מספרת אני פשוט הייתי מדברת לעצמי - על עצמי.

אני מסתכלת על הילדים מסביב ואני רואה כמה שהם מראים את מה שקורה להם בבית - הילדים הטובים האלה שלומדים הם הילדים מבית טוב שבד"כ גם בית עשיר הם יכולים להנות מהחיים אבל כנראה זה מה שנותן להם סוג של הנאה, ללמוד [?].

יש את הילדים החורשים האלה שזה ברור שאלה הילדים שנורא כועסים עליהם בבית על ציונים ועל ההתנהגות שלהם.

יש את הילדים ה"מגניבים" שגם הם בד"כ באים מבתים עשירים כי מי יקנה להם את כל הבגדים היקרים שהם לובשים אבל הילדים האלה בד"כ גם לא זוכים למספיק תשומת לב מההורים אבל מספיק תשומת לב מההחברים. הילדים ה"פריקים" בד"כ באים מבתים דווקא טובים אבל הם לא מקבלים את התשומת לב שהם רוצים ולכן מנסים למשוך אותה בצורה שונה. הילדים ה"נעדרים" ועושי בעיות באים ממשפחה מרובת ילדים או שסתם ההורים עסוקים מידי בשביל לבדוק מה הילדים שלהם עושים וגם הילדים האלה מחפשים תשומת לב שלא מקבלים בבית. ויש כמובן את הילדים ה"רגילים" שלא שייכים לשום קבוצה שיש להם משפחה רגילה בד"כ אח/ות והחיים שלהם סטנדטיים ומשעממים ואני הייתי מעדיפה את החיים האלה מאשר החיים ה"פרועים" שלי. אני לא מכניסה את עצמי לשום מהתגיות שציינתי. הרגע אני חושבת שאני שונה מכולם כי מכל הילדים שסובבים אותי אני עדיין לא ראיתי את הילד/ה שהסיפור חייהם דומה לשלי .

לפעמים אני מסתכלת לאחור וחושבת מה היה קורה אם החיים שלי היו נראים שונה אם היו לי החיים של זה או של זאת מה היה קורה לי? לאן הייתי מגיעה? לא נראה לי שלמצב הזה שאני צריכה להעמיד פנים של מישהי שאני לא. ואתם יודעים מה באמת שבא לי למצוא מישהו עם סיפור דומה לשלי ולא כי אני רוצה להשוות את רמת המסכנות אלה פשוט אני רוצה סופסוף לדבר עם בנאדם שבאמת יבין את מה שעובר עלי ולא ינדנד עם הראש ויגיד 'אני מבין'. ואם מהמשפט האחרון שכתבתי את הגעתם למסקנה שאני הולכת לפסיכולוגיים מגיל קטן אז אני כבר אומרת לכם שלא, בחיים לא הייתי בפסיכולוג ההורים שלי תמיד חשבו שאני לא זקוקה לזה וזה סתם בזבוז כסף ואני חושבת שאולי הגיע הזמן שאני יילך לטיפולים אולי זה עדיין לא מאוחר מידי לא להפוך להיות בנאדם ממורמר , לא פוחד מהעתיד (כי הכל יותר טוב מהווה) ובודד.

אז אוקי לבינתיים אני חושבת שעם כל הבעיות שיש לי בחיים יצאתי די בסדר ואני בינתיים די שפויה ולא מתכננת בשנים הקרובות לעבור לשלוותה או לגן-עדן/גיהנום.

קייטלין. 

נכתב על ידי katlynn7 , 16/11/2008 22:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיים של ברבי נראים מושלמים?


נכון זה נראה שהבלונדיניות החמודות האלה שדומות לברביות חיות חיים יפים ומושלמים ואין להן בעיות

ודאגות בכלל? אני אחת מהבלונדיניות האלה ולא, אין לי חיים מושלמים והחיים שלי אפילו לא מתקרבים

להיות מושלמיםם ובחיים לא התקרבו להיות כאלה.

החיים שלי זה פשוט ערמה של בעיות וזבל! לפעמים אני חושבתת -בשביל מה אלוהים בורא אנשים ונותן

להם לסבול כל כך ? בשביל מה? הוא נהנה לראות אנשים מיואשים מהחיים שאין להם אומץ להתאבד?! 

כשאני מסתכלת לאחור אני רואה רק את הדברים הרעים שקרו לי וגם אם קרה לי משהו טוב אני בכל זאת

לא זוכרת אותו כי עברתי הרבה יותר חרא מאשר אושר.

וגם אם את נראית טוב זה לא אומר שהחיים שלך מושלמים ממש לא! כולם תמיד אומרים מה הבעים שלך

למצוא חבר את הרי יפה... בואו אני יספר לכם שכמה שאני אהיה יפה בנים לא מחכים בתור בשבילי אפילו

ממש לא.

תמיד אומרים לי יאוו איזה רזה את ואת חושבת טוב אני רזה אז אני יכולה לאכול ואז את מרגישה שהשמנת

13קילו אפילו שהורדת 2 ואז את מתחילה להסתבך עם עצמך מסתכלת במראה ואת לא רואה את עצמך את

רואה איזה ילדה שמנה עם כרס ענקית ורגליים שנראות כמו מגדלי עזריאלי ואז את שואלת את עצמך את

השאלה הגורלית : אני שמנה ? ואז את שומעת מישהו בתוך הראש שלך עונה לך : כן!!!!!!! ואת מתחילה להיות

בדיכאון התיאבון שלך יורד כל הדברים שפעם כל כך אהבת לאכול נראים לך כמו האויבים הכי גדולים שלך את

רעבה מאוווווווד אבל את פוחדת מאוכל את פוחדת להשמין עוד יותר ממה שאת, אפילו שלאנשים מסביבך זה

נראה שאת מקל . ואם את אוכלת משהו את רק שומעת : יופי שמנה לא מספיקים לך ה27657 קילו שאת שוקלת ?!

ואז את מתחילה להישבר כשאת שואלת אנשים אם את שמנה הם חושבים שאת מחפשת תשומת לב ומחמאות

אבל זה לא ככה את באמת מרגישה שמנה את רואה את עצמך כשמנה והדבר היחידי שאת חושבת עליו לפני

שאת מכניסה איזה ביס, פירור או גרגיר לפה זה : בטח אני יעלה עוד 8 קילו מזה . וזורקת את זה רחוק מעינייך

וכמובן ההורים לא רואים את זה, בטח שהם לא ייראו הרי האבא מבלה לו עם אשתו החדשה והילדים שלה בארץ

רחוקה מכאן ואמא שלך כל היום עובדת כמו חמור כדי לסגור את כל החובות שאבא שלך השאיר לה.

נכון, ההורים לא אשמים שגם להם צריכים להיות חיים וגם הם צריכים לבלות ולא רק לדאוג לבת היחידה שלהם-

הרי יש להם רק אחת הם לא ישכחו ממנה רק באיזה כיתה היא היום ורגע , היא כבר סיימה יסודי? אתמול היא

אמרה שהיא רוצה ללכת ללמוד משהו באוניברסיטה אבל איך אני לא זוכר/ת שהיא השתחררה מצבא?!   

הורים יקרים , קוראים לי קייטלין אני בת 15 אני לומדת בכיתה י' וכן אבא, אני זאת שהשפכת אותה לתוך אמא

וכן אמא, אני זאת שיצאה מהכוס שלך ולא נתנה לך לישון בלילות, אם כבר שכחתם.

עד עכשיו, איך החיים הזוהרים של ברבי? לא כל כך אה? חכו, זה עוד לא הכל.

בטח אתם חושבים לעצמכם אוקי אבא ואמא לא כל כך מתייחסים אליה אבל מה עם שאר המשפחה? סבתות ? סבים?

כל כך רוצים לדעת? מצד האבא- לפני שנולדתי סבא רצח את סבתא שלי ונכנס למשך 28 שנה לכלא כשהוא

ייצא אני הייתי בת 5 -כל הזמן זה אמרו לי שסבא שלי בכלא כי למה להסתיר ? הרי זה נורמלי שילדה בת 5 תידע

שסבא שלה רצח מישהו וגם כשהוא ייצא מהכלא הוא לא כל כך התעניין בנכדה הבלונדינית שלו אלה יותר בבלונדיניות

בנות ה-30 שמסתובבות בעיר -הרי הוא צריך להשלים פערים.

מצד האמא- אוהבים אותי מאוד אבל תמיד גרו רחוק ממני בחיים לא יכולתי ולא יכולה לבקש מהם עזרה.

ועכשיו הנושא הכי מלהיב בחיים שלי -בנים- וכמו שכבר אמרתי כולם תמיד אומרים לי מה? את הרי כל כך

יפה איך זה שאין לך חבר? זה בטח מתוך בחירה הרי את יכולה להשיג כל אחד. באו אני יספר לכם באמת

כמה שאני יכולה להשיג כל אחד נכון, להתנשק עם מישהו זה לא בעיה אבל להיות חברה זה כבר משהו שונה

לגמרי -ונכון, אני לבד מתוך בחירה ולא כי יש תור ענקי שכולם מחכים להיות חברים שלי ואני לא רוצה אף אחד אלה

כי בשבילי כל הבנים אותו חרא , ניסיתי כמה פעמים לאהוב אבל זה כבר סיפור חדש והיום, אני חושבת שחפרתי לכם

כבר מספיק...

אני רק רציתי שתבינו שבפעם הבאה שתיראו איזו בלונדינית חמודה ורזה אל תחשבו שהחיים שלה

 מושלמים כי זה לא תמיד ככה.

קייטלין. 

נכתב על ידי katlynn7 , 15/11/2008 17:11  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחAvatarכינוי:  katlynn7

בת: 32

תמונה




29
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkatlynn7 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על katlynn7 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)