Object 17-5001
|
| 2/2009
הצעה להחלטת או"ם חדשה: "לאומיות היא גזענות"
בגרמניה ובהונגריה התקיימו הפגנות לציון הפגזת דרזדן והלחימה בבודפשט במהלך מלחמת העולם ה-2.
והסיבה שיש חוסר הסכמה ואי הזדהות עם נושא ההפגנה היא שהמשתתפים בהפגנות אלו חברים באירגוני ימין גזענים.
אז מה?
קציני צה"ל שיצאו להגנת המתקפה הבלתי פרופורציונלית נגד החמאס במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הרבו להשתמש בתירוץ שהפגזת דרזדן ע"י בעלות הברית לא גונתה ושבמצב לחימה לגיטימי להנחית מכה ניצחת על הצד השני בשביל לסיים את המערכה.
קודם כל, לא המתקפה על דרזדן ולא ההפצצה של עזה לא היו מכות ניצחות, גרמניה נכנעה רק 3 חודשים לאחר מכן וחמאס עדיין יורה.
דבר שני, ישנה ביקורת כבדה כיום בדרגים צבאים גבוהים, בין השאר בווסט פוינט (האקדמיה האמריקאית לקצונה) ובאקדמיה הצבאית הבריטית, על התועלת המועטה שהופקה מהפיכת דרזדן למגרש חניה לעומת העלות של חיי אדם חפים מפשע (או "בלתי מעורבים" כפי שנהוג לכנות אותם בצה"ל).
ואני לא רוצה להיכנס להשוואה המטומטמת בין להפגזה על דרזדן לבין ההפגזה על עזה לאור הרקע השונה ויחסי הכוחות של הצדדים המעורבים.
מה שכן מפריע לי הוא שזה בסדר להפגין כנגד הרג אזרחים במדינות אחרות, מה שנתפס כעמדה שמאלנית נאורה (או אנטי פטריוטית, כמו שהיה במהלך הפעולה בעזה), אבל הפגנה כנגד הרג אזרחים במדינה שלך נתפס כמעשה לאומני, שרק כאלו המשתייכים לארגונים קיצוניים, שונאי זרים, לוקחים בה חלק.
אני מסכים שהפגנה כנגד א' לרוב מצטיירת כהפגנה בעד ב', אבל עזבו את הפופוליזם הזול לרגע.
ההפגנות של השמאל במהלך "עופרת יצוקה" לא הייתה נגד מוות פלשתינאים ובעד מוות יהודים (עזבו הפגנות של רע"ם-תע"ל ושאר ארגונים של ערבי ישראל כמו התנועה האיסלאמית, אני מדבר על מר"צ), למרות שהם לא הפגינו נגד ירי הקסאם לפני המבצע - אבל זה הופך אותם לצבועים לא לבוגדים, אלא נגד אותו חוסר פרופורציונאליות בהפצצות ובכך שכ-50% מהנפגעים היו אזרחים.
אותו דבר ההפגנות של הימין באירופה, הם לא מפגינים נגד ההפצצות של מינכן, ברלין, פרנקפורט, קלן, כי הפגזות אלו היו 'נורמטיביות' (עד כמה שאפשר להשתמש בקנה מידה כאשר מדובר במלחמה) ואילו דרזדן הפכה לעיי חרבות.
אותו דבר אפשר לומר על פרשה שהתעוררה בבריטניה לפני כמה ימים כאשר חבר הפרלמנט ההולנדי (ברח לי השם) שהכין את הסרט הקצר על האלימות באיסלאם (Fatima, כמדומני, או שם מצחיק אחר) גורש מיד עם נחיתתו. לזכותם של הבריטים אפשר לומר שהם גירשו כ-70 אנשים שקראו לפגיעה פיזית באנשים מלאום אחר או דת אחרת, אבל במקרה הזה לא הייתה הסתה, אלא סרט (שערוך באופן מגמתי, אני מניח) שמציג את הצד האלים של האיסלאם. כן, כאילו לא ידענו. זו לא הייתה מניעה של הסתה אלא גירוש של אדם שניצל את זכות חופש הדיבור ושכמותו יש עשרות בהייד פארק, ובשני ביקורי בלונדון הזדמן לי לשמוע כמה מהם והם אמרו דברים הרבה יותר בוטים ממה שמופיע בסרט אבל הם לא גורשו, כי זו זכותם כמו שזו הייתה זכותו.
הנקודה של הפסקה (המאוד לא תקינה דקדוקית) האחרונה היא שיש צביעות איומה במערב (בעיקר באירופה. בארה"ב פחות, כי הם פחות משכילים) לגבי הגדרה של לאומיות. זה בסדר להיות ישראלי כל עוד אתה שמאלן, וזה בסדר להיות הולנדי וגרמני וצרפתי כל עוד אתה מוכן לקבל בזרועות פתוחות מהגרים בלתי חוקיים וסיכון מתמיד של האזרחים במדינה שלך, אך ברגע שמבקשים לשפוט כוחות מיליטנטיים דתיים באותן אמות מידה כמו ששופטים כל דבר אחר יש התנגדות עזה מצד הממסד והחוג האינטקלטואלי.
אכן, פחד הוא הנשק החזק מכל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
