לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האופי מראה את החיים


לפעמים אתה הופך להיות המשחק, אבל לפעמים, אתה זה שמשחק

Avatarכינוי: 

בת: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

פרק 5


זה הפרק החמישי בסיפור.

מעכשיו הכל מתחיל D:

 

 

פרק 5


אז מה שקרה, זה שאני עומדת על הבמה, מול כל בית הספר, והם מצפים ממני לשיר. אני לא יכולה לשיר לפניהם, זה יהיה בשבילי קשה מדי. נשבעתי לעצמי שכשאני ארד, אלכס לא יצא מזה חי! עמדתי קפואה על הבמה, בלי מניע. "קדימה, קחי את המיקרופון ותתחילי לשיר" אמר לי אלכס מהצד. הסתכלתי עליו במבט מאיים, ואז חזרתי להסתכל על התלמידים שנראו מבולבלים מאוד. בלעתי את רוקי והתקדמתי לעבר המיקרופון שהונח על הרצפה. הרמתי אותו והסתכלתי עליו. שמעו כל נשימה שלי, והיא הייתה כבדה מאוד. "קדימה" שמעתי את טים, שון צועקים לי. "את תצליחי". הרגשתי רע. אני לא רוצה לעשות לי בושות, אבל אני גם לא יכולה לרדת עכשיו מהבמה ושכולם יצחקו עלי לכל החיים. כנראה שאין לי ברירה אחרת. החזקתי את המיקרופון בשתי ידיים. חיפשתי בראשי שיר שאני יכולה לשיר, ואחרי שמצאתי לחשתי לאלכס את השיר, והוא הלך לנגנים שהיו בפינה.

 

Seems like it was yesterday
When I saw your face
You told me how proud you were,
But I walked away
If only I knew what I know today
Ooh, ooh

 

 

*כאן כבר הייתי בשיא המתח, והתחלתי לעצום את עיני ולהתרכז בשיר כמה שאפשר*

 

 

I would hold you in my arms
I would take the pain away
Thank you for all you've done
Forgive all your mistakes
There's nothing I wouldn't do
To hear your voice again
Sometimes I wanna call you
But I know you won't be there

 

 

Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself by hurting you

 

*אין בינתיים שום זיוף*

 

Some days I feel broke inside
But I won't admit
Sometimes I just wanna hide
'Cause it's you I miss
And it's so hard to say goodbye
When it comes to this, ooh

 

Would you tell me I was wrong?
Would you help understand?
Are you looking down upon me?
Are you proud of who I am?

 

There's nothing I wouldn't do
To have just one more chance
To look into your eyes
And see you looking back

 

*פתחתי עיניים, והסתכלתי על כל התלמידים שהתחילו למחוא כפיים*

 

Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself, oh

 

*שרתי בכל המרץ*

 

If I had just one more day
I would tell you how much that I've missed you
Since you've been away
Ooh, it's dangerous
It's so out of line
To try and turn back time

 

I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself..
By hurting you


סיימתי את השיר כשראשי מושפל. ושמעתי את הקהל צוהל מהתרגשות ומתחיל למחוא כפיים. חייכתי חיוך ענקי. הצלחתי, הצלחתי לשיר כמו שצריך! כנראה שהפחד שלי מכישלון עזר לי להתגבר על הכל, ולהצליח לשיר הכי טוב שאפשר. סוף סוף אני יודעת לשיר!!!! חייכתי כשאני עדיין מחזיקה את המיקרופון בידי, והסתכלתי על אלכס שצעק לי, ועל טים ושון שאמרו לי כל הכבוד כמה פעמים. הנחתי את המיקרופון וירדתי מהבמה. רצתי לחבק את אלכס ונישקתי אותו איזה מיליון פעמים על הלחי. "תודה!!!" אמרתי. הוא חיבק אותי, ואז ראיתי את טים ושון גם באים איתנו. "הצלחת להתגבר על הפחד שלך!" אמר טים. הנהנהתי לחיוב והסתכלתי לשמיים. עכשיו... עכשיו הכל מתחיל!!!!

 

 

 

אני יודעת שזה בינתים קצר, אבל אלה כל ההקדמות לסיפור (:

 

נכתב על ידי , 9/4/2009 13:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThese My Life-Fuck אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על These My Life-Fuck ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)