אתמול למר נאור היה דייט במודיעין (לא איתי! חצוף!) אז הוא החליט לבוא לבקר אותי איזה שעה קודם בשביל שנשב כמו שצריך. אני מתה עליו.

אני ממש ממש שמחה שהוא חלק מהחיים שלי, כי באמת שאהבה ראשונה זה לא משהו שנעלם אף פעם, וגם בגלל שאנחנו תמיד יודעים לקרוא אחד

לשני את המחשבות, ולא הייתי סגורה על המחשבות שלי לאחרונה, אז הייתי צריכה קצת קריאה ממנו.

אני ודניאל לא הולכים להיות ביחד. אני בן אדם שחייב הסבר הגיוני בשביל להצליח לשים מאחורי דברים, ולא היה לו שום דבר שנשמע הגיוני להגיד לי.

הוא נמצא במצב בחיים שבו הוא מרגיש שדברים משתפרים, והוא מפחד לקחת על עצמו את הסיכון של לנהל מערכת יחסים, לטובה ולרעה, וקצת קשה

לי לקבל את זה. אז דיברתי על זה עם נאור, והוא אמר לי שהוא כנראה פשוט לא מוכן למערכת יחסים עכשיו, והוא צודק, וזה הסבר הרבה יותר הגיוני

בעיניי מ"אני מפחד".

אז הגיע הזמן אני אחזור לכתוב על דברים אחרים.

נניח.. ציונים?

אז קודם כל, אני דיי גאה בעצמי. זה היה סימסטר לא קל, וגם המבחנים לא משהו. היו מקצועות שלמדתי כל השנה אבל זה היה המבחן הראשון בהם, וזה

בעייתי כשאתה לא יודע איך הניקוד הולך ומה בדיוק מצפים ממך. בספרות למשל, קיבלתי 80. אני דיי מרוצה מזה, כי המרצה ממש גרועה, והמבחן

הרגיש כמו בגרות של י"א, וממש לא כמו מבחן של יסודות הספרות, וזה דיי מעצבן. אז מבחינתי 80 זה אחלה. בשירה קיבלתי 91! שזה מדהים. המבחן

היה בדיוק בבוקר של יום חמישי אחרי שאני ודניאל עשינו שיחת פרידה כל הלילה של רביעי, בקושי ישנתי שלוש שעות בלילה כשבלילה לפני הייתה לי 

מיגרנה, ובקושי הצלחתי ללמוד שעתיים. אז 91 זה מדהים בכל קנה מידה אפשרי. זה גם המקצוע (עם המרצה) שאני הכי אוהבת, אז בכלל.

גם באנגלית קיבלתי 90, אבל פה זה לא כזה מרשים. בכל זאת, המבחן הוא כולה אנסין, לא מורידים נקודות על שגיאות כתיב או גרמר, ואין פה נקודות

זכות, זה נטו בשביל הפטור.

אבל בלשון! טאם טאם טאםםםם המקצוע שהכי פחדתי ממנו, הכי מירר לי את החיים וגרר אותי לשלם כמעט 2000 ש"ח בשביל פטור, וחששתי בטירוף

שאני לא אצליח לעבור את השנה הזאת ואצטרך לחזור עליה כי צריך ציון עובר של 70... קיבלתי 71! זה נראה כמו כלום לאדם מבחוץ, אבל מבחינתי,

זה כאילו קיבלתי 95. זה אומר ששנה הבאה אני יכולה להתחיל את קורס לשון ב' של לקויות למידה בראש שקט, ולא אצטרך לעשות את א' שוב.

אני גם יודעת ששנה הבאה אני אקבל ציונים באיזור ה100 בשני הקורסים שאני אצטרך לעשות בלשון, אז אני בטוחה שזה יתאזן בסוף בממוצע.

כל שנותר לי זה להגיש שתי עבודות עד תחילת אוגוסט, וסיימתי שנה א'!

זהו. אני עובדת, משתדלת מאז החופשת סמסטר לאכול קצת כמו שצריך (קצת יותר פירות וירקות, קצת פחות מוצרי חלב ושוקולד), ובא לי ממש

לעשות משהו יצירתי עם עצמי.. פה אני קצת אבודה, אבל אני אמצא את זה בסוף.

אה, שכחתי לספר לכם. הייתי אצל רופאת שיניים (יש לי ארבע שיניי חלב בפה שסרבו ליפול, אז צריך להחליף אותם בשתלים, ואני ואבא מתעסקים

עם העלויות של הדברים האלה+ אורטודנטיה מאז שאני בת איזה 12) והיא אמרה לי שלא חסרות לי רק 4 שיניים, כי אם 6! ומסתבר, שהחל מהשנה,

הכניסו לסל הבריאות תקנה כי לכל מי שחסרות 6 שיניים ומעלה, זכאי לקבל טיפולי שיניים חינם עד גיל 30! הכל כולל הכל! השתלות, כתרים, חורים,

אורטודנטיה, צילומים, ה-כ-ל. זה חוסך לי ולאבא עשרות אלפי שקלים. באמת.

הבאסה היחידה זה שאני יכולה לקבל את הטיפול רק במחלקת פה ולסת של אסותא (בקופת חולים מכבי. כל קופת חולים זה שונה), אבל היי, זה

פאקינג בחינם, אז ברור שאני אלך על זה! אז למקרה שאתם מכירים אנשים עם פגם מולד שגורם להם למחסור של 6 שיניים ויותר והם מתחת לגיל

30, הפיצו את הבשורה. הממשלה אוהבת לשמור הטבות יקרות בשקט.

וזהו. מקווה שכל המצב הפוליטי יהיה בסדר, ותזכרו, an eye for an eye makes the whole world blind.