היה סופ"ש מזעזע.

ביום חמישי נסעתי בבוקר לתל אביב ללמד בבית ספר יסודי. מעבר לזה שהיו לי בעיות עם המורה במהלך השבוע, ובסוף באותו היום ציוותו אותי למורה אחרת, שהיא גם הסגנית מנהלת, סבלתי מבחילה נוראית מלווה בסחרחורות. לאור העובדה שיש לי חרדה מהקאות, ניסיתי להקיא כמה פעמים אבל הגוף שלי מנע את זה ממני מפחד.  שום דבר לא עזר. המרצה שלי לא ענתה לי בשביל לתת לי אישור ללכת, אז הייתי צריכה לבקש אישור מהסגנית מנהלת שאחראית על הפרוייקט. לחלוטין הרגשתי כמו ילדה ביסודי שצריכה לבקש אישור ללכת הביתה כי היא לא מרגישה טוב. זה היה נראה כאילו הסגנית לא ממש האמינה לי כשאמרתי לה שאני לא מרגישה טוב בפעם הראשונה, אז פה כבר אמרתי לה שהקאתי ואני לא יודעת מה לעשות. היא שיחררה אותי הביתה והקאתי בתחנת אוטובוס, ישובה על המדרכה. אחרי זה הרגשתי הרבה יותר טוב, ואפילו קיבלתי גל ירוק של להצליח לעלות על שלושת האוטובוסים שאני צריכה לקחת הביתה בדיוק בזמן. הבחילה חזרה לי באמצע הדרך והחלטתי לעבור בטר"ם (מיון עירוני). חוברתי לאינפוזיות, וחזרתי הביתה בערך ב12. ישנתי עד שלוש, קמתי, אכלתי בקושי קערת מרק, חזרתי לישון עד חמש וחצי, אדם דאג לי בטירוף אז הוא בא אלי לאיזה שעה ישר מהלימודים והוא ישב לנגן לי שירים ולהסיח את דעתי מהבחילות. חמודי. כשהוא הלך נכנסתי להתקלח, ואז בערך בשמונה חזרתי לישון עד איזה תשע בבוקר. ישנתי ה-מ-ו-ן.

ביום שישי הרגשתי יותר טוב. הפסקתי עם ההקאות, עברתי לשלשולים, מה שממש שימח אותי כאילו, כי עם זה אני ממש סבבה בלהתמודד. אדם בא אלי וישב איתי איזה חמש שעות. אכלתי קצת קורנפלקס יבש, ובצהריים אכלנו אורז בזמן שהמשפחה שלי הלכה למסעדה האהובה עלי ואני נשארתי בבית. כבר לא הרגשתי חולה, סתם חלשה כזה. כשהוא הלך ישנתי עוד כמה שעות, ואז הלכתי לישון אצלו. זה ממש מבאס כי היו לנו מלא תוכניות לסופ"ש, ובסוף לא יכולתי לעשות כלום. הייתה לנו קצת תאונת סטטיסטיקת קונדומים, למרות שרק סיימתי מחזור באיזה יום רביעי. קניתי את הערכה הכי זולה שמצאתי, אבל היא אומרת שהיא יכולה לבדוק החל מיומיים לפני איחור המחזור. אני יודעת שזרע שורד ברחם שלושה ימים, אז כאילו.. למה איי אפשר לעשות פשוט אחרי שלושה ארבעה ימים??? 

ביום שבת קמתי בריאה לחלוטין מה שהיווה הקלה משמעותית, אבל אז היום בבוקר קמתי עם כאבי בטן, החלטתי שאולי עדיף שאשאר בבית עוד איזה שעה לפני שאני נוסעת למכללה, ואז הקאתי. הלכתי לאחות של הקופ"ח שהכניסה אותי לרופא (שאני לא ממש אוהבת) שאמר לי שלא מדובר בווירוס בטן, אלא בבעיית חומציות, ופשוט זרק עלי מרשם לאומפרדקס. אני לא כל כך קונה את זה, אבל האמת היא שזו כבר איזה שנה רביעית ברצף שיש לי בעיית הקאות משום מקום, וכל פעם חושבים שזה משהו אחר. את הטיפול עם אומפרדקס עברתי בשנה הראשונה כבר. הוא אמר לי לקחת כדור ביום, ואם לא עובר תוך שלושה ימים לחזור אליו. לקחתי ממנו אישור מחלה על היום, ואני ממש מקווה שאני אהיה יותר טוב מחר. 

אמא של אדם עובדת כעורכת תוכן באתרים ממשלתיים, ונורא חיפשה לי עבודת סטודנטים כשהיא שמעה שאני מובטלת ומתעסקת בכתיבה. היום בבוקר היא מצאה לי עבודה מהבית שכוללת כתיבת פייסבוק לאתרים, שזה מדהים. היא העבירה את המספר שלי לאחראית, שמסתבר שגרה במודיעין, והיא צריכה עזרה. עזרה זה מעולה כי זה אומר שתהיה לי הדרכה על איך ומה בדיוק לעשות. אז זה צריך להיות מגניב. אני ממש מקווה שזה יסתדר ושיהיה בזה כסף נורמלי. ברמת העיקרון אני מוציאה בחודש 500 ש"ח על נסיעות הלוך חזור ללימודים, אז כל סכום שיהיה מעל זה + ביטוח לאומי זה מעולה.

זהו. שמרו על עצמכם מחומצה קייבתית, וסליחה על הפוסט הגרפי. ביוש.